התכנסות ליום השואה

הורדת PDF

הוראות הדפסה וכריכה: הדפסת חוברת ההתכנסות היא דו-צדדית, והידוקה בשלוש סיכות כמסומן על שער החוברת.

 

להורדת דפי הדרכה למנחה ההתכנסות 

 

למידע נוסף, לחומרי עזר ולשאלות אנא צרו קשר כאן/ דרך טופס זה

 

תיאור ההתכנסות 

עם היעלמות דור הניצולים ובעוד נשמעים קולותיהם של אחרוני העדים, לקחנו על עצמנו לעצב התכנסות ליום השואה מתוך מעורבות אישית, כדרך להעברת זיכרון השואה לדורות הבאים. ההתכנסות – מעין סדר ובמרכזו "הגדה" – היא מעגל זיכרון חווייתי ואישי, הנערך בקבוצות של משתתפים פעילים ומנחה. שזורים בה קריאה, שירה, עדויות, סיפורים, זיכרונות וקולות אישיים של המשתתפים, דיון, תפילה או שתיקה, והיא מציבה את הזיכרון כאן ועכשיו. השואה נוכחת בעוצמה במציאות הישראלית בגלוי ומתחת לפני השטח. עם זאת, יום השואה במתכונתו הנוכחית הוא לרבים יום של מועקה בלוח השנה, אשר מתבטאת בניכור, בדחייה, בלגלוג ובתחושת אי-שייכות. ההתכנסות מיועדת למעגלים חברתיים או לחוג המשפחה, לקהילות, למסגרות חינוכיות או לעיון. כל התכנסות מנוהלת בידי מנחה הבוחר את הדגשים, חומרי הקריאה, הדיון והשירים ההולמים את משתתפיה.

 

 

כתיבה ועריכה:

מיכל גוברין

 

צוות כתיבה ועריכה:

מלי אייזנברג, תמר אלעד-אפלבאום, מרים בן דוד, ליאור חן, רני יגר, מנדי כהנא, רון מרגולין, אהרן שטרן

 

יום השואה תשע"ז

פרויקט ההתכנסות, פיתוחו והנחלתו הועברו למכון שלום הרטמן. מהדורה חדשה ומעוצבת של ההתכנסות זמינה להורדה באתר המכון. מכון הרטמן יערוך התכנסויות לציבור בבית המכון בירושלים ובבית עלמא בתל אביב. התכנסויות נוספות מתוכננות בקהילת ציון בירושלים ובמרכז צימבליסטה, באוניברסיטת תל אביב.

 

יום השואה תשע"ו

בשנת תשע"ו הועלו ההתכנסות ונספחיה לאתר האינטרנט של מכון ון ליר, והם זמינים בעמוד זה, ללא תשלום, לשימושו של הקהל הרחב בבתים פרטיים ובמסגרות חברתיות וחינוכיות. כעשרים התכנסויות נערכו במסגרות חינוכיות, תרבותיות, עירוניות וקהילתיות שונות ברחבי הארץ. 

 

על ההתכנסות בערב יום השואה תשע"ה

בשנת תשע"ה נערכו עשר התכנסויות ניסיוניות במכון ון ליר בירושלים ומחוצה לו, ולקחו בהן חלק מאות משתתפים: קהל רחב, שחבר יחד למעגל התכנסות מרגש ורב-דורי החל מניצולים ועד לבני נוער; סטודנטים באוניברסיטת תל-אביב; צעירי תנועת "התעוררות" בירושלים; תלמידי תיכון; חברי קהילת "ציון" בירושלים וקהילת "בית תפילה ישראלי" בתל אביב. בכל אחת מההתכנסויות בחרו המנחים מתוך פרקי ההתכנסות את הדגשים ההולמים את הקבוצה, ובהם נשזרו קולותיהם האישיים והייחודיים של המשתתפים.

 

 

הפרויקט בתקשורת

 

מתוך המשובים של משתתפי ההתכנסות בשנת תשע"ה

"מבחינתי אחד הדברים הכי מיוחדים ב'סדר' היה האפשרות להיות עם עצמי ולעבור חוויה רגשית, תהליך רגשי, חיבור רגשי לשואה, לצד אחרים ובו בזמן בצורה שהייתה מאוד מחוברת לעצמי. תודה רבה!"

"ההתעסקות בנושא והניסיון לגבש אופי של זיכרון מבורכים בעיניי ויישר כוח גדול לעוסקים במלאכה".

"הרעיון לבצע התכנסות שכזו, המאפשרת מקום לביטוי אישי לצד קריאת טקסטים ושירה, נותנת בעיניי פתרון עמוק וחשוב לשאלה כיצד ואיך נשמר את זיכרון השואה לעתיד. הרעיון מבורך והתכנים מצוינים... תודה רבה על היוזמה המבורכת. אקח מערב כזה נקודות מחשבה רבות להמשך, וזוהי לדעתי אמת המידה הטובה ביותר למדידת הצלחה, במקרה כזה".

"לא בדיוק ידעתי לאן אני באה ומה הולך להיות הערב והופתעתי כל כך לטובה. זה היה ערב מקסים, מכבד, מלמד ומרגש. תודה רבה על ההזדמנות! נמשיך את המסורת הזו בשנה הבאה".

 

על עיצוב ההתכנסות

במשך שלוש שנים פעלה במכון ון ליר בירושלים קבוצת מחקר רב-תחומית על העברת זיכרון ובדיון, בהובלת הסופרת פרופ' מיכל גוברין. כהמשך לעבודת הקבוצה הקימה גוברין צוות מיוחד, ובו חוקרים, ראשי קהילות, הוגים ואמנים, לגיבוש התפיסה ולכתיבה ועריכה של ההתכנסות.

לעבודת הצוות קדמה עבודת מחקר מקיפה שסקרה את תולדות טקסי הזיכרון לשואה החל ממחנות העקורים ועד היום, מתוך כבוד לדורות הזוכרים ולקולותיהם השונים. בשבעים שנות זיכרון שיקפו הטקסים את הצרכים החברתיים, ההיסטוריים והאידיאולוגיים של כל אחד מהציבורים. בצוות העיצוב חברו יחד חילונים, דתיים וחרדים, אשכנזים ובני עדות המזרח. מעבר להבדלים המגזריים או האידיאולוגיים, חברי הצוות חלקו צורך קיומי ורגשי דומה בשאיפה לתת ביטוי רחב ככל האפשר לזיכרון השבר ולשותפות הגורל חסרת התקדים של איום בשמד על העם היהודי כולו. לכן ההתכנסות פורסת בכל אחד מדפיה ומפרקיה את ריבוי הקולות העצום של זיכרון השואה, בין שייקרא על ידי המשתתפים ובין שיהדהד כנוכחות של הקולות הנוספים.

 

סדר ההתכנסות

המהלך

ההתכנסות בנויה פרקים פרקים, והיא מעבירה את המשתתפים רגשית, חווייתית ומחשבתית מ"קינה" ל"קימה". היא נפתחת ב"אחריות לזכור" ומוליכה אל השאיפה "לזכור באחריות".

חלקה הראשון של ההתכנסות, "האחריות לזכור", נפתח בזימון כל אחד מהנוכחים באשר הוא. המשתתפים לוקחים על עצמם את העלאת זכר העולם היהודי שחרב או שנעקר, בכל פזורותיו, ואת הקינה על קורבנות הרדיפות והשמד. בצד העדויות ההיסטוריות, משתתפים הבוחרים בכך חולקים עם מעגל ההתכנסות את סיפורם האישי והמשפחתי. בהמשך נקראים המשתתפים להפנות מבט פנימי אל הכניעה לרוע כאיום תמידי – אז והיום. מולו מועמד במרכז ההתכנסות המאבק נגד הרוע ומחיקת האדם – מאבק רב-פנים חמוש או רוחני של יחידים וקבוצות, גברים ונשים, יהודים וחסידי אומות העולם, קורבנות ושארית הפליטה. זהו השיעור האנושי המופתי שבלב השואה – "במקום שאין אנשים היה איש".

בחלקה השני של ההתכנסות, "לזכור באחריות", מועלות השאלות הנוקבות שממשיך זיכרון השואה להציב בפני יחיד וחברה, בפני מדינת ישראל או משפחת העמים; שאלות מוסריות, אמוניות, חוקתיות או נפשיות הנובעות מן המחויבות "זכור כי עבד היית". הסוגיות נחשפות בעיון, בדיון או בלימוד בחברותות ובעזרת מקורות נלווים. בסיום המהלך הרגשי והמחשבתי של ההתכנסות חולקים המשתתפים, כבסיום "שבעה", גם את ה"קימה" – כל אחד לעצמו ויחד.

 

מבנה דף ההתכנסות

ההתכנסות שואפת להנכיח את ריבוי הקולות המעידים על השואה והזוכרים אותה, והיא עושה זאת בעזרת דפים שעיצובם מאפשר בחירה ושינוי על ידי מנחה ההתכנסות או משתתפיה. סביב טקסט מרכזי מקורי פרוסים קולות רבים, עדויות, קטעי ספרות, שירים לביצוע וצילומים המתייחסים לכל אחד מנושאי ההתכנסות. המנחה והמשתתפים בוחרים חלק קטן מהם וקוראים אותם במהלך ההתכנסות. השאר נועד לעיון ולהנכחה של ריבוי הקולות הזוכרים.

 

הנספחים

לסדר ההתכנסות מצורף נספח המיועד בעיקר למנחה, ובו מקורות נוספים לפרקי ההתכנסות: חומרי רקע של הגות, משפט ומידע להעמקת הנושאים לדיון בפרק "לזכור באחריות"; שירים לבחירה ולביצוע ברגעי השירה שבהתכנסות. נספח שני מכיל הוראות למנחה לגבי שלבי ההכנה להתכנסות ולגבי דרך ניהולה, נוסף להנחיות ההפעלה המובאות בגוף ההתכנסות.

 

 

צוות המשתתפים בעיצוב ההתכנסות

כתיבה ועריכה:

פרופ' מיכל גוברין – סופרת, במאית וחוקרת, מרצה באוניברסיטת תל אביב וראש קבוצת העברת זיכרון ובדיון במכון ון ליר בירושלים וצוות עיצוב ההתכנסות ליום השואה.

צוות כתיבה ועריכה:

ד"ר מלי אייזנברג, חוקרת שואה והיסטוריונית באוניברסיטת בר-אילן; מנהלת אקדמית של "משואה" – המכון ללימודי השואה; פעילה בארכיון "גנזך קידוש השם" בבני ברק

הרבּה תמר אלעד-אפלבאום, מייסדת ורבת הקהילה "ציון: קהילה ארצישראלית" בשכונת בקעה בירושלים

מרים (ימי) בן דוד, רכזת מטעם מכון ון ליר ושותפה לכתיבה ולעריכה

ליאור חן, מחבר מחקר הרקע על תולדות טקסי הזיכרון לפרויקט ושותף לעריכת ההתכנסות. דוקטורנט לאנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים

רני יגר, עמית מחקר וחבר הנהלת בארי, מכון שלום הרטמן, מייסד ויו"ר "בית תפילה ישראלי" בתל-אביב

מנדי כהנא, מייסד ומנהל עמותת "יונג יידיש – עמותה לספר היידי בישראל", אשר משמרת את תרבות היידיש בישראל; שחקן בתיאטרון גשר ובהפקות פרטיות

פרופ' רון מרגולין, ראש תוכנית "אופקים" להוראת יהדות כתרבות; פרופסור להגות יהודית מודרנית ולחקר הדתות בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל-אביב

הרב והחוקר אהרון שטרן, חוקר עמית במכון שלום הרטמן; חבר מערכת וכותב ב"אדרבה – ירחון עולם התשובה"

 

ייעוץ וחשיבה:

אתי בן זקן, זמרת קונצרטים ואמנית יוצרת בתחומי המוזיקה, התיאטרון והספרות

שבא סלהוב, משוררת, מסאית, סופרת ומבקרת אמנות ישראלית

יהודית קול-ענבר, מנהלת אגף המוזיאונים ב"יד ושם" לשעבר

ד"ר יוכי פישר, מנהלת אקדמית מטעם מכון ון ליר. היסטוריונית; ראשת תחום לימודים מתקדמים במכון ון ליר בירושלים

פרופ' איתן שטיינברג, מלחין ישראלי בתחום המוזיקה הקונצרטנטית; פרופסור מן המניין בחוג למוזיקה באוניברסיטת חיפה

 

תודה לצוות "זיכרון בסלון" על שיתוף הפעולה