מעבר לגבול ולדמיון: קולנוע תיעודי, ריבונות וזיכרון

יום שני 01/01/18 עד יום שלישי 02/01/18

כנס

בעולם שבו מדינות לאום ריבוניות מנסות כל העת להגדיר מחדש את גבולותיהן, תוך ערעור על המציאות הגיאו-פוליטית הקיימת, חשוב לבחון את הדרכים שבהן הן עושות זאת ולהעמיד לבחינה מחודשת את הגדרת המושג גבולות.  

החוקרת גלוריה אנזלדואה (Anzaldua) תיארה את הגבול כמרחב כלאיים המפגיש בין מדינות, בין תרבויות ובין אנשים; מרחב של חיים אשר מתרחשת בו תנועה מתמדת המייצרת תופעות, זהויות ואפשרויות חדשות ולא רק אלימות ואימה.

האם תיאור זה נכון גם למזרח התיכון או שגבולות והפרדות מסוגים שונים באזורנו אכן מסמנים קו אטום החוסם את שדה הראייה ומגביל את אפשרויות המפגש? אולי במרחב זה הגבול איננו "השוליים", "סימון של קצה", אלא לב ליבו של סיפור המרחב?

בכנס מעבר לגבול ולדמיון: קולנוע תיעודי, ריבונות וזיכרון נבחן כיצד מתייחסת לנושאי הגבול היצירה הדוקומנטרית – אחד האתרים המרכזיים שבהם מתעצבת התרבות בימינו. הקולנוע התיעודי שעוסק בגבולות יכול להצביע על גבולות אמיתיים ומדומיינים, גבולות מקודשים ומחולנים, אך גם להציע ולחשוף מתוך המבטים והקולות של אזורי ההפרדה והגבול את הפרקטיקות, אופני העיצוב והמוגבלויות של המדינות והמשטרים המכוננים את הגבולות. 

הכנס נעשה בהשראת גיליון 12 של כתב העת תקריב (בעריכת יעל שנקר, יולי 2016), אשר עסק בנושא גבולות, והראה כיצד בישראל, כמו במקומות אחרים במזרח התיכון, נדמה לעיתים כי הקולנוע התיעודי לא רק מתעד את מרחבי ההפרדה והגבולות אלא גם מנסה להשפיע על עיצובם.