שפינוזה על אלוהותם של כתבי הקודש

יום חמישי 09/11/17, 18:00 עד 20:00

ערב לכבוד התרגום העברי לספרו של סטיבן נדלר

A Book Forged in Hell: Spinoza’s Scandalous Treatise and the Birth of the Secular Age

 ספר שחוּשל בגיהינום: שפינוזה והוּלדת העידן החילוני

(בתרגום אביעד שטיר; ספרי עליית הגג וידיעות ספרים)

התנ"ך נתפס באופן מסורתי כ"אלוהי". אך כיצד יש להבין את אלוהותם של כתבי הקודש? האם אלוהים כתב פשוטו כמשמעו (או לכל הפחות הכתיב למשה) את התורה, לצד הטקסטים ההיסטוריים והנבואיים שמרכיבים את ספרי התנ"ך? לפי שפינוזה אין הדבר אפשרי מבחינה מטפיזית, שהרי אלוהים הוא הטבע עצמו ועל כן אינו אדם או סוכן שביכולתו לכתוב או להכתיב, או אפילו לצוות. מחברי התנ"ך, לדבריו, היו אנשים בשר ודם, ולפיכך התנ"ך אינו אלא יצירה ספרותית גשמית. למעשה, זו אסופה של כתבים שנבחרו באופן שרירותי, תוקנו, הועתקו שוב ושוב, נמסרו מדור לדור, ולבסוף נערכו לכדי אנתולוגיה אחת, אי שם בתקופת הבית השני. הם אינם אלוהיים כשהם לעצמם. עם זאת, שפינוזה טוען שאף על פי כן ישנו רכיב משמעותי שהופך את ספרי התנ"ך לייחודיים, אפילו "אלוהיים". אלוהותם וקדושתם מתבטאות ביכולתם העילאית לשמש עבורנו מקור השראה לאדיקות דתית אמיתית ולעשיית צדק וחסד עם רעינו. הנביאים מחברי התנ"ך היו בני אדם בעלי מוסר עליון, אך גם מספרי סיפורים מוכשרים שניחנו בדמיון עשיר במיוחד. על כן, לנרטיבים שחיברו יש יכולת יוצאת דופן להניע את הקוראים להתנהגות מוסרית. בהרצאה זו נבחן כיצד בדיוק אמור הדבר לפעול ונעסוק בכמה שאלות מורכבות שעולות מהגותו של שפינוזה על אלוהותו של התנ"ך.

סטיבן נדלר הוא פילוסוף אמריקני. מחקריו מתמקדים בפילוסופיה המודרנית המוקדמת, ובעיקר בהגות האירופית של המאה השבע-עשרה (דקארט, שפינוזה, לייבניץ). הוא עוסק גם בהגות היהודית הימי־ביניימית, ובייחוד בהוגים רציונליסטים כגון ר' סעדיה גאון, הרמב"ם ור' לוי בן גרשום.