אורבניות ים תיכונית

שנות פעילות: 2010 - 2012

סטטוס:

לא פעילה
משתתפים: 

פאתינה אבריק-זבידאת, ד"ר מירב אהרון, ד"ר יצחק (קיקי) אהרונוביץ, ד"ר אפרת איזנברג, תמיר ארז, נירית בן ארי, ד"ר ארנון בן-ישראל, ליאת בריקס-אתגר, שמואל גרואג, ד"ר אילת זהר, חגית זמרוני, שרית טופז, ניר כהן, ד"ר נתי מרום, רגב נתנזון, אסף עברון, ערן צין, ד"ר נועה רובין, אורין שחר

המושג "ים תיכוניות" רווח בניסיון לפענח את התרבות הישראלית משתי זוויות – הן מצד חוקרים וסופרים אשר מציעים להבין את ישראל לנוכח המרחב הגיאופוליטי-תרבותי של אגן הים התיכון, והן מצדם של ראשי ערים, מפיקי תרבות וממתגי ערים הרואים בקיומו של סל דימויים מושרש וזמין הזדמנות להעניק לערים רבות בישראל ייחוד ובולטוּת במרחב העירוני.

 

עניינה של קבוצת מחקר זו בפענוח העירוניות בישראל ובבירור הפעולה האנושית בתפר שבין המרחב הפיזי לבין המרחב התודעתי. במוקד המחקר עומדת העירוניות בישראל לא כפי שהיא משתקפת מן האידיאה המקצועית של הארכיטקטורה המודרנית והתכנון העירוני הכולל, ולא כפי שהיא משתקפת מן האידיאה הלאומית, אלא כפי שהיא למעשה: תוצאה של מאבקים על קרקע, אורח חיים, משאבים וזהות. כך משמשת כאן העירוניות בישראל כמנסרה שבה משתברות שאלות על חברה, תרבות, כלכלה ופוליטיקה בישראל. הדיון בים תיכוניות פותח מחדש את גבולות המרחב והזמן, ודיון ביקורתי בה פורץ את גבולות ההבנה שלנו על ערים בישראל.
 
קבוצת המחקר דנה דיון ביקורתי בכל אחת מהמגמות הללו ובעיקר בנקודת המפגש ביניהן, שבה אידיאה נתמכת במשאבים והופכת להיות אמתית בתוצאותיה: מבנים ים תיכוניים קמים, כנסים על ים תיכוניות מסתופפים בחסות של חברת גבינות כזאת או אחרת, פסטיבלים של ים תיכון רווחים בכל הארץ. 
 
הידע והתובנות שהקבוצה מקדמת מתבססים על מחקרי שדה. מדובר בקבוצת עבודה המורכבת בעיקר מחוקרים וחוקרות צעירים, מעולמות ידע מגוונים אך משיקים: אדריכלות, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה אורבנית, היסטוריה, גיאוגרפיה וצילום. הקבוצה חוזרת ומפנה את המבט לזירות חקירה קלאסיות במחקר חברתי בכלל ובמחקר אורבני בפרט: מועדוני גמלאים, מתנ"סים, בתי כנסת, קומות העמודים בשיכונים, מסעדות ואולמות אירועים. המשותף לזירות אלו הוא יכולתו של הסובייקט לפעול בתוכן (from subject to agency), להשמיע מתוכן קול ולבטא במסגרתן צורות פרשנות חדשות על המרחב שבתוכו הוא פועל.