החלוקה וחלופותיה

שנות פעילות: 2011 - 2013

סטטוס:

לא פעילה
משתתפים: 

מרזוק אלחלבי, ד"ר לואיז בית-לחם, עאזם בשארה, ד"ר הונידה גאנם, ד"ר הלל כהן, ד"ר יוני מנדל, ד"ר מנואלה קונסוני, פרופ' אמנון רז-קרקוצקין, ד"ר דמיטרי שומסקי

נדמה שחלוקה טריטוריאלית היא בעבור רבים הפתרון היעיל ביותר לסכסוכים לאומיים ואתניים. כראיה אפשר להביא מספר רב של הצעות ליישוב סכסוכים שהציע האו"ם, אשר לאורך השנים נטה למצוא פתרון לסכסוכים מתמשכים בהפרדת האוכלוסיות המסוכסכות לשטחים טריטוריאליים נפרדים (לדוגמה החלטת האו"ם מכ"ט בנובמבר 1947). על רקע הלך מחשבה זה, ובייחוד עם התקבעות רעיון מדינות הלאום, הפכו חומות, גבולות ואמצעי הפרדה אחרים לחלק כמעט בלתי נפרד מהסכמי שלום ויישוב סכסוכים בין מדינות ועמים במאה העשרים והעשרים ואחת. אפשר לומר שבעת החדשה, הפך הגיון ההפרדה הזה להיגיון הלוגי הכמעט יחיד שנבחן, והוא מדיר ודוחק לשוליים רעיונות אחרים. פתרונות חלופיים, במקרה של הסכסוך הציוני-פלסטיני ובמקרים אחרים, שהוצעו בידי מיעוט המשתתפים, בדרך כלל לא הובאו בחשבון בידי הרוב. 

 
קבוצת דיון זו מבקשת לבחון בעין ביקורתית את התפיסה שרעיון החלוקה הוא הרעיון הלוגי היחידי לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בעזרת דוגמאות חברי קבוצת דיון זו מבקשים לבדוק אם ההפרדה – הכוללת בדרך כלל עקירה ומעבר של אוכלוסיות, "פשרה" שבה קבוצה אתנית מאבדת כל קשר פיזי לחלקים מהמולדת, ובמקרים קיצוניים אף מובילה להסלמת הסכסוך, לטיהור אתני ולג'נוסייד – היא אכן הפתרון היחיד לסכסוך הישראלי–פלסטיני. במילים אחרות, השאלה שנבחנת היא באיזו מידה פתרון של חלוקה יבטיח שלום בר קיימא בין הישראלים לפלסטינים. בדיקה זו תיעשה מתוך תשומת לב לנושאים כגון פשרה, זיכרון לאומי, ההבדל שבין הסכמי מדינאים לפיוס בין עמים, רגשות, פחדים, זכויות והיסטוריות. 
 
הקבוצה מבקשת לעודד בדיוניה שיח מקורי ומקומי של ישראלים ופלסטינים מתחומי מחקר שונים, שיבחן את פתרון החלוקה לשתי מדינות – ישראל ופלסטין – ואת מגבלותיו לעומת פתרונות אחרים. חברי הקבוצה ידונו בחלוקות אפשריות אחרות של הטריטוריה, באפשרות של יצירת כמה ריבונויות ובאפשרות של יצירת מדינה אחת. הקבוצה תנסה לבחון שיח אזרחי ולאומי חדש, מתוך התייחסות לקבוצות ציוניות ופלסטיניות שאכן בחנו מאז תחילת המאה העשרים פתרונות שונים מחלוקה, שבאופן היסטורי לא הייתה פתרון הגיוני במרחב של ארץ ישראל–פלסטין.