נופים ומנופים: טבע, סביבה וזהות לאומית בספרות הפלסטינית והישראלית

שנות פעילות: 2012 - 2013

סטטוס:

לא פעילה
משתתפים: 

יעל בר-מאור, עדנה גורני, מיה דואני, יעל דקל, גלית דרוקר בר-עם, רביע ח'מייסי, אריאל מוריה-שטרית, נסרין מזאווי, רומי מיקולינסקי, דן מישייקר, ברברה מן, סוג'וד סולימאן, יארה סעדי, ערן צלגוב, חגי רוגני, איילת רונן, חן שטרס

הנחת המוצא של קבוצת מחקר זו היא שהן בשיח הלאומי הפלסטיני והן בשיח הציוני לאדמת הארץ (פלסטין–ארץ ישראל) יש מעמד מרכזי, אולם היחס אל הסביבה, אל אותה אדמה, אינו זהה. התנועה הציונית, לדוגמה, הובילה פרויקטים רבים שמטרתם ותוצאתם היו שינוי פני הסביבה (פרויקטים כמו "הפרחת השממה" וייבוש ביצת החולה). מנגד, נראה שללאומיות הפלסטינית לא הייתה פרוגרמה מודרניסטית מעין זו, וכי הפולקלור הפלסטיני משקף נאמנה את היחסים הסימביוטיים שבין הפלסטינים לבין הסביבה.

 
קבוצת המחקר "על נופים ומנופים" עוסקת במחקר השוואתי על ההיבטים הסביבתיים של התודעה הלאומית, הן הפלסטינית והן הציונית, כפי שהיא משתקפת בסוגות שונות של ספרות, בייצוגים חזותיים ובאמצעות סוכני זיכרון, מחקר שמטרתו להבין את התפתחות הזהויות הלאומיות של שני העמים על ציר הזמן. השאלות המרכזיות שבהן עוסקת הקבוצה הם באילו אופנים היחס לסביבה משקף תודעה לאומית; מהם הגורמים הסביבתיים המיוצגים בכתיבה הלאומית. המחקר עשוי להתרחב מבחינת ממדי הזמן והמרחב, והוא מעודד בחינה של תקופות שונות ואזורים גיאוגרפיים שונים.