ליברליזם ונאורות במחשבה הערבית לאחר שנת 1967

שנות פעילות: 2011

סטטוס:

לא פעילה
משתתפים: 

ד"ר שריאל בירנבוים, ד"ר יואב די-קפואה, אנדרה דרזנין, ד"ר רונן זיידל, ד"ר מאיר חטינה, ד"ר בשמת יפת-אבשלום, שי מלכי, פרופ' אברהם סלע, מוהנד ענאתי, לבנת רטושניק

השיח הליברלי, אחד מביטוייה של הנאורות, חזר בעשורים האחרונים לשחק תפקיד מרכזי בהבניית יחסם של האינטלקטואלים הערבים למציאות על תחומיה השונים, מן הפוליטי ועד התרבותי. מבחינה דתית, האינטלקטואלים הערבים מעמידים את התבונה כסמכות עליונה בפרשנותם לכתבי הקודש וביחסם למסורת הדתית. כמו בשיח הנאורות של המערב, התבונה נתפסת כמכנה משותף אוניברסלי וככלי שבאמצעותו אפשר לבדוק, להעריך ולבקר את המציאות ואת העבר. מבחינה חברתית ודידקטית, הליברלים הערבים מטביעים שיטות עבודה וקודים אתיים שמעודדים אינדיבידואליזם וחופש מחשבה ושמהווים אנטיתזה לגישות קונפורמיסטיות. מבחינה פוליטית, הליברלים תומכים ברעיון מדינת הלאום בגרסתה החוקתית-אזרחית ותופסים את עצמם כעומדים בחוד החנית של המאבק בתופעה הרווחת של פוליטיקה דתית שבאה לידי ביטוי בעולם הערבי במגוון תנועות של אסלאם פוליטי.

 
קבוצת הדיון עסקה בטקסטים נבחרים המזוהים עם תפיסה כוללת זו. קריאת הטקסטים וניתוחם התמקדו בכמה נושאים מרכזיים: ליברליזם ודת, ליברליזם ולאומיות, ליברליזם ואוריינטליזם (ביקורת פוסטקולוניאלית) וביקורת פנים-ערבית על ליברליזם. 
 
המטרה הראשונית של המפגשים הייתה הרחבת העיסוק בנושא המחשבה החילונית הערבית מהתחום האינדיבידואלי לתחום הרחב יותר של עיסוק קבוצתי. השאיפה שהניעה יוזמה זו היא גיבוש קהילה אפיסטמית שיכולה לתרום לקידום הנושא ולהדגשת חשיבותו מבחינה מחקרית ואקדמית. ביסוד דיוני הקבוצה עמדו השאלות הקשורות בחשיבה הליברלית הערבית על היבטיה השונים: ההגדרות, ההקשר, הדפוסים והמאפיינים ההיסטוריים והפילוסופיים שלה. 
 
נוסף על אוריינטציה כללית זו, אחת המטרות המרכזיות של קבוצת הדיון הייתה יצירת מרחב אקדמי לעיסוק בנושא שולי יחסית, באמצעות גישה בין-תחומית. מחד גיסא, נושא המחשבה הפוליטית במזרח התיכון הערבי כמעט שאינו זוכה לעניין כלשהו בדיסציפלינות של מדעי המדינה או הפילוסופיה, וההתעניינות הציבורית בו דלה למדי. מאידך גיסא, הנושא אינו מקבל ביטוי (או יחס בעל משקל) בדיסציפלינות שמרניות כדוגמת לימודי האסלאם והמזרח התיכון או לימודי השפה והספרות הערבית. הפרויקט שילב היסטוריה אינטלקטואלית, סוציולוגיה של הרעיונות ומתודולוגיה בלשנית.