הציונות והאימפריות

שנות פעילות: 2010 - 2011

סטטוס:

לא פעילה
משתתפים: 

סמיר בן ליישי, ד"ר איתן בר יוסף, רונה ברייר-גארב, פרופ' יעקב ברנאי, פרופ' חנה הרצוג, פרופ' חנן חבר, ד"ר מנאר חסן, ד"ר מחמוד יזבק, ד"ר אביגיל יעקובסון, ד"ר רון כוזר, ד"ר ענת לפידות-פירילה, בני נוריאלי, אריז' סבאע'-ח'ורי, יובל עברי, ד"ר דמיטרי שומסקי, פרופ' רונן שמיר, פרופ' יהודה שנהב

מטרתה העיקרית של הקבוצה היא "להחזיר את האימפריות" אל תוך הדיון בציונות ולחלץ אותו מנרטיב של היסטוריה ייחודית הכלואה בתוך עצמה, מה שניתן לכנות "ייחודיות ציונית" (Zionist Exceptionalism). בניסוח אחר, אנו מבקשים למקם את הדיון בציונות באופן מפורש בתוך המטריצה האימפריאלית העולמית כפי שהתעצבה החל מסוף המאה ה-19, ולחשוב על המשמעויות של מהלך אפיסטמולוגי זה. אין בכך כדי לומר שאין כלל דיון בתפקידן של "האימפריות" בתולדות הציונות או בהיסטוריה היהודית. דיונים כאלה יש למכביר. אולם סקירה שלהם תגלה דווקא את הנתק הבולט והבעייתי בין הנרטיבים האוטופיים של הציונות (בדבר "אמנסיפציה", "אוטואמנסיפציה", "שלילת הגולה", "מדינה בדרך" ועוד) ובין הספרות הגלובלית יותר על האימפריות ועל תהליכי קולוניזציה ודה-קולוניזציה שהתרחשו במערכת העולמית ובמזרח התיכון. 

 
הנתק הזה מדגים עד כמה חסרה בנרטיבים הללו תיאוריה והיסטוריה כוללת ומפורשת של האימפריות. במיוחד לא ניתן למצוא ניסוח תיאורטי מפורש של האימפריות והאימפריאליזם כתופעה כוללת בתולדות הציונות. כך למשל, אין לאיש ספק שתפקידה של האימפריה הבריטית בכינונה של מדינה יהודית היה מכריע. הצהרת בלפור, לדוגמה, עיצבה פרדיגמה חדשה בתולדות הציונות ועובדה זו ידועה היטב במחקר. אולם ברוב רובם של המקרים נתפסו היחסים הללו בין הציונות לאימפריה הבריטית באופן טלאולוגי, בבחינת המשך אבולוציוני של תהליכים קודמים ומתוך הנחת המבוקש. תפיסה כזאת מחמיצה את האפשרות לחשוב על מכלול האימפריאליזם האירופי והאחר, ועל מערך היחסים הדינמי והמשתנה בין מזרח למערב. היא גם מחמיצה את ההזדמנות לחקור את המחלוקות בתוך הציונות על האימפריות ואת המחלוקות בתוך האימפריות על הציונות. 
 
במקרים אחרים שנוסחו היחסים של הציונות עם אימפריות אחרות, הרוסית, האוסטרו-הונגרית או העות'מאנית, הם נבחנו בנפרד אלו מאלו, בלא תשומת לב מיוחדת לשאלה מהו אימפריאליזם, וכיצד הוא עיצב את תולדות הציונות כמו גם את מבנה המחקר עליה. אל מול מצב זה של המחקר ביקשנו לחשוב מחדש על "האימפריאליזם" ועל "האימפריה" כהקשר שבתוכו צמחה הציונות, ועל האופן שבו הקשר זה אִפשר וניתב את תהליך התפתחותן של החברה היהודית ועמה גם החברה הפלסטינית ונכח בו. לשם כך פורש מערך המחקר כמהאפיזודות ומחלוקות היסטוריות אשר ימחישו את הפרובלמטיקות הללו, בתור מתווה לפרדיגמה של מחקר ומחשבה. 
הנושאים שיוצגו במהלך העבודה כוללים שפה והיסטוריוגרפיה, חילון, התאזרחות ולאומיות, ממשליות מוגזעת וניהול אוכלוסייה, משילות ורשתות של ידע. 
 
בכוונתם של ראשי הקבוצה לערוך כרך בנושא הציונות והאימפריות, ובו מאמרים שחיברו חברי הקבוצה.