מקורות ההכנסה של עובדים שכירים בישראל

מאת 
טלי קריסטל
ינון כהן
גיא מונדלק
שפה: 
עברית
שנת הוצאה: 
2008
תיאור: 

מחקר זה מתמקד במקורות ההכנסה, שאינם תשלומי העברה מהמדינה, של עובדים שכירים. חוץ מהכנסה משכר וממשכורת, יש שכירים המקבלים מהמעביד הכנסה נוספת הנלווית לשכר (דוגמת הפרשות המעביד לקרנות השתלמות ולפנסיה) והכנסה נוספת מהון (דוגמת ריבית על פיקדונות ורווח הון ממכירת נכסים). מטרת מחקר זה היא לבחון אם הכללת מקורות הכנסה נוספים מתוך סך כל הכנסות השכירים משנה את תמונת אי-השוויון בשכר בישראל. המחקר מתבסס ברובו על ניתוח נתונים מינהליים של הכנסות שכירים בשנת 1998 מתוך מאגר המידע של מינהל הכנסות המדינה. להלן הממצאים העיקריים:
מתוך סך ההכנסות משכר וממשכורת של כלל השכירים, הטבות המעביד הנלוות לשכר הן רכיב חשוב בהכנסת העובדים, אם כי משקלן ירד החל משנות התשעים. לעומת זאת ההכנסות של עובדים מהון עלו בעשור האחרון.
בקרב עובדי מדינה ועובדים המועסקים במקומות עבודה גדולים אחוז העובדים שברשותם קרן השתלמות או הסדר פנסיה מהמעביד גבוה מהממוצע במשק.
בדרך כלל הטבות המעביד הנלוות לשכר אינן מפצות על שכר נמוך. בקרב קבוצות עובדים שרבים מהם משתכרים שכר נמוך – עובדים יומיים, מהגרים ועובדים המועסקים במקומות עבודה קטנים – שיעור העובדים הנהנים מהפרשות המעביד לקרן השתלמות או לפנסיה נמוך יחסית לממוצע בכלל המשק.
הכנסה מהון (שהיתה חייבת במס ב-1998) נמצאה שכיחה בעיקר בקרב מנהלים שבבעלותם חלק ממניות החברה ובקרב שכירים העובדים גם בתור עצמאים.
ההתפלגות האי-שוויונית של מקורות ההכנסה הנוספים מרחיבה את אי-השוויון הכלכלי בקרב השכירים גם לפי הנתונים המקובלים הנוגעים אך ורק לשכר ולמשכורת.
מקורות ההכנסה הנוספים יצרו כמה קבוצות בקרב השכירים. קבוצות אלה נבדלות זו מזו במקורות הכנסתן. עובדים שהכנסתם משכר בלבד הם ברובם עובדים המועסקים בשוק העבודה הפריפריאלי בעבודות שהשכר בהן נמוך יחסית. לעומתם עובדים המועסקים בשוק העבודה הראשוני או במגזר הציבורי נהנים גם מהטבות המעביד הנלוות לשכר. התרחבות היקף ההכנסות מהון בקרב שכירים יצרה קבוצה שנוסף על הכנסתה הגבוהה משכר ומהטבות המעביד היא נהנית גם מהכנסה מהון.
כפי שעולה גם ממחקרים קודמים, אי-השוויון בהכנסות נוצר בגלל הקיטוב שבשוק העבודה. בקצה האחד נמצאים העובדים הבכירים שהכנסתם נובעת משכר, מהטבות שנותן המעביד ומהון. קבוצה זו קטנה יחסית ואמידה מהקבוצות האחרות. בקצה האחר נמצאים עובדים המשתכרים שכר נמוך ואין להם הכנסה נוספת מהטבות המעביד או מהון. לעובדים אלה אין כוח אישי לשינוי ממשי של תנאי העסקתם. הדרך העיקרית להרחבת זכויותיהם היא ככל הנראה חתימה של ארגוני עובדים ומעסיקים על הסכם קיבוצי ענפי והבטחת אכיפתו.