ידע אנתרופולוגי

שנות פעילות: 2010 - 2012

סטטוס:

לא פעילה
משתתפים: 

ד"ר אורית אבוהב, שי אברמוב, ארי איתן, ד"ר אפרת הוס, שולי הרטמן, יונתן ונטורה, ד"ר אסף חזני, דקלה יזהר, ד"ר טל ישראלי, ד"ר ארז כהן, רוית כהן, ד"ר יעלה לבנת רענן, נעה לויכטר, ד"ר לי לי-און, תמיר ליאון, ד"ר דגנית מנור, ד"ר רינה נאמן, ד"ר ויקטור פרוסטיג, ד"ר זיוה קולודני, ג'קי קונפורטי, מנחם קנדלשטיין, פרופ' יהודית שובל, לירון שני

בעשורים האחרונים פיתחה האנתרופולוגיה גישות מתוחכמות לחקר תחומים כגון אתניות, דת, עיצוב המרחב ועוד. בישראל, שבה חיה חברה צעירה המאופיינת במורכבות אתנית, לאומית ודתית, היה אפשר לצפות כי תובנות העולות מן המחקר האנתרופולוגי יקבלו ביטוי בתחומי פעולה מעשיים. למרות זאת, מעמדה של האנתרופולוגיה נותר שולי. קובעי מדיניות ואנשי מקצוע רואים באנתרופולוגים בעיקר מומחים לתרבויות אקזוטיות ומתווכים אינסטרומנטליים בעבודה עם מהגרים וקבוצות מיעוט. מכאן עולה הצורך לבחון צורות שונות של מעורבות אנתרופולוגית – הן לשם חידוד תרומתה הפוטנציאלית לתחומי מעשה שונים והן לצורך קביעת מדיניות ויישומה.

 

מטרת קבוצת המחקר היא לייצר גישות וידע פרוגרמטי שיבהירו את הרלוונטיות של הידע האנתרופולוגי ויסייעו להגברת השימוש בו. לשם כך נבחן את תרומתה – הקיימת והאפשרית – של האנתרופולוגיה: באילו תחומים נעשה היום שימוש בידע אנתרופולוגי, ואילו תחומים אינם נעזרים בו? מהו הדיאלוג שצריך להתקיים בין האנתרופולוגיה לבין תחומים אחרים – ועם אילו תחומי דעת ראוי שיתנהל דיאלוג זה – כדי לאפשר הרחבה של השימוש בידע האנתרופולוגי למטרות אלו? מה עשויה להיות תרומתה של האנתרופולוגיה ליצירת "ידע מקומי", ומהם יחסי הגומלין בין "ידע מקומי" לבין "ידע גלובלי", החודר אל הזירה המקומית ויוצר הקשרים חדשים?

 
תוכנית העבודה
שנת העבודה הראשונה תיוחד לגיבוש שפה משותפת וליצירת דיאלוג בתוך קבוצה מגוונת מאוד. בקבוצה הן אנתרופולוגים העוסקים במחקר, הן אנתרופולוגים העובדים ב"שטח" בארגונים שונים והן אנשי מקצוע וחוקרים מתחומים אחרים שהאנתרופולוגיה תופסת מקום חשוב בעולמם המקצועי. נבחן יחד "קולות מהשדה": חברי הקבוצה יציגו מקרים מניסיונם המגוון, ובהם "הצלחות" – התנסויות שבהן ידע אנתרופולוגי היה בעל רלוונטיות חברתית, ו"החמצות" – שבהן הרלוונטיות של האנתרופולוגיה לא הגיעה לכלל ביטוי. מתודה זו תאפשר להעלות ולבחון סוגיות מרכזיות, ובהן נתרכז בשנה השנייה. בהמשך אנו מתכוונים לקיים סדנה מחקרית שבה ישתתפו גם חוקרים ואנשי מקצוע שהיו מרצים אורחים בשנה הראשונה וגם משתתפי הקבוצה. מקרי החקר שנדון בהם וההרצאות בסדנה יהוו בסיס לקובץ מאמרים.