תפיסות של אלוהים ושל זמן בעידן פוסט-הומניסטי

שנות פעילות: 2011

סטטוס:

לא פעילה
משתתפים: 

רובן בורג, האוניברסיטה העברית בירושלים; אלנה גומל, אוניברסיטת תל-אביב; יוגב זוסמן, אוניברסיטת תל-אביב; יעל לוין, האוניברסיטה העברית בירושלים; בן פיטרס, אוניברסיטת טרומסו (נורווגיה), עמית פינצבסקי, האוניברסיטה העברית בירושלים

המונח פוסט-הומניזם מתייחס למסגרת פילוסופית ותרבותית שצמחה עם התעוררות הביקורת המודרנית על ההומניזם. הוא מסמל משבר בתפיסה הפילוסופית של האדם – משבר שאת שורשיו אפשר למצוא כבר אצל דרווין, ניטשה ופרויד, ושלבש את צורתו המלאה במחשבה העכשווית על טכנולוגיה וּוירטואליות.

 

הקבוצה דנה בטקסטים ספרותיים ופילוסופיים אשר מתארים ומארגנים את המשבר הזה, הנוגע בנושאים מרכזיים הנדונים בשיח הפוסט-הומניסטי, כגון קשרים בין התודעה האנושית לבין הסביבה הדיגיטלית, המפגש בין פנומנולוגיה לקיברנטיות, והשפעתה של טכנולוגיה מודרנית על ההבחנות בין העצמי לבין העולם. דיוני הקבוצה התמקדו בעיקר בשני נושאים אשר באופן מסורתי נחשבים מהותיים לחוויה האנושית: היחסים עם האלוהות וחוויית הזמן. כיצד יש להגדיר ולהבין מחדש את המושגים אלוהים וזמן בלי הקיום שמקנה להם הבסיס היציב של הסובייקט האנושי? מה קורה לזמן כאשר בוחנים אותו במבט פוסט-הומניסטי במקום כביטוי של מציאות אנושית? ומה קורה לתפיסת הדמיון בין האדם (הפוסט-אנושי) לאל? מהי, אם בכלל, תרומתו של השיח התיאולוגי להבנתה של התרבות הפוסט-הומניסטית העכשווית?