גזע בעידן הגנום

גזע   |   גנום   |   דנא
שנות פעילות: 2011

סטטוס:

לא פעילה
משתתפים: 

אריאלה אופנהיים, יואל ברגמן, חן ברם, איה בר עוז, אלון ברש, בתיה זלינגר, אמיר טייכר, עמרי טל, איתן לה-פיקר, ארנון לוי, דורי פילון, רפאל פלק, מיכל רגב, עמוס רוזמרין, שרה שורץ

קבוצת הדיון נועדה לברר את ההשלכות של ההתפתחויות המתודולוגיות שהובילו בראשית המאה ה-21 לפענוח מלוא מעקובת (sequence) בסיסי הדנ"א שבגנום של אורגניזמים רבים, כולל האדם, ואת השינויים המושגיים בהבנת מושג הגזע וביישומו שהתפתחויות אלו הביאו בעקבותיהן.

 

המפעל הרדוקטיבי של פירוט מלוא המעקובת של הגנום מאפשר, באופן פרדוקסלי אולי, גישה מערכתית חדשה לביולוגיה של התא, של האורגניזם ושל האוכלוסייה, אשר כבר הביאה לפריצות דרך בתחום הביולוגיה הניסויית. אולם מלוא המשמעויות המושגיות של גישה מערכתית זו בביולוגיה אינן ידועות עדיין. כבר בשלב מוקדם של התפתחויות מחקריות אלו היה ברור שיש להן השלכות מכריעות בתחום החברתי, הכלכלי והפוליטי. אולם, כפי שהראו המשברים בניסיונות ליישם את ההישגים הטכנולוגיים החדשים, הרחבת עולם המושגים הביולוגי ופיתוחו חייבו התייחסות גם לתשתית החשיבתית והמושגית של עולם החברה במובנו הרחב ביותר. 
 
במשך דורות רבים היתה למושג הגזע משמעות מעשית אף יותר מזו המושגית. אולי רק במחצית המאה האחרונה הנחו השיקולים העיוניים את היישומים החברתיים של מושגי הגזע בכלכלה, ברפואה ואף בפוליטיקה ולפעמים אף הקדימו אותם. מקומה של הביולוגיה, ובעיקר הגנומיקה החדשה, לא היה מובן כלל לעוסקים בתחומי מדעי החברה ומדעי הטבע. למען האמת, אף על פי שהיה ברור כי התחומים חייבים להיות משולבים – ואף הוקצבו כספים במיוחד למטרה זו – נדמה כי דווקא בראשית ימי השיכרון מן ההישגים הטכנולוגיים שסללו את הדרך לפענוח הגנום הגיע הריחוק בין שתי ה"תרבויות" לשיאו.
 
הפעילות
קבוצת הדיון מורכבת בחלקה הגדול מחוקרים צעירים, אשר עניינם בשאלת המפגש בין נקודות הטיעון של המדענים הניסוייים לבין אלו של ההוגים המושגיים – ולאו דווקא חקר הגזע והגזענות – היא המניע להצטרפותם לקבוצה. כבר בפגישה הראשונה היה ברור שזרוּת דרכי החשיבה של האחר חייבת להיות במוקד הדיונים, ואכן רוב הדיונים נסבים על ההיסטוריה של המחשבה, על גזע וגזענות ועל מגוון השיטות אשר ננקטו לבירור מושגי היסוד להבנת התופעה. בעוד שאחדים שמים את הדגש בעקרונות התכנון של מחקרים ניסוייים ובמשמעות הסקת המסקנות מהם, אחרים מדגישים את עצם המשמעות של מחקרים ניסוייים ואת היישום של תוצאותיהם. רק מעט תשומת לב יוחדה עד כה להתפתחויות המסוימות של עידן הגנום, אולם ההשתתפות הערה בוויכוחים מלמדת על הצורך בדיון מקדים כזה להבהרת מושגים מתחום המחקר הניסויי בכלל ומחקר מושגי הגזע בפרט.