מבט פמיניסטי על ירושלים בזיקה להחלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם

שנות פעילות: 2012 - 2014

סטטוס:

לא פעילה
משתתפים: 

יהודית אופנהיימר, ד"ר אורה אחימאיר, ד"ר מירב אמיר, הדס בן אליהו, נגה בובר בן-דוד, פרופ' גליה גולן, נידאל הריש, פרופ' חנה הרצוג, נורית חג'אג', פרופ' נעמי חזן, ד"ר מיה כהנוב, ד"ר אסמהאן מסרי-חרזאללה, ענת סרגוסטי, רונה ברייר-גארב

ירושלים היא "עיר ממוגדרת" שבה גברים ונשים מתנועעים במרחבים מוסדרים שאינם נכנעים לקווי הגבול המוכרים או הלא מוכרים כ"קווי 1967" או "קווי ירושלים המאוחדת". במרחב הזה נשים יהודיות, פלסטיניות, חילוניות ודתיות מתנהלות במסלולי חיים נפרדים וקבועים שנפגשים חלקית ובאופן מצומצם. מסלולים אלו מבטאים את גבולות הסטטוס-קוו הממשי והזמני שבו נמצא הקונפליקט הלאומי והדתי, ומשום כך הם נתונים למשא ומתן יומיומי.

קבוצה זו, אשר חברות בה נשות אקדמיה ופעילות שטח, חוקרת ומפתחת נקודת מבט מגדרית בכל הנוגע לסוגיות הקשורות לירושלים בהקשר של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. דיוני הקבוצה מתמקדים בהיבטים סמויים מן העין שמגדירים הלכה למעשה את הגבולות החברתיים והפוליטיים בעיר שמרחבה העירוני הוא לא מוגדר ולא אחיד. 

הקבוצה מבקשת לא רק להרחיב את הדיון בסוגיית ירושלים מעבר להיבטים המשפטיים והמדיניים הקשורים למעמדה הלאומי והבין-לאומי, גבולותיה והאחריות על המקומות הקדושים, אלא לבחון כיצד ההימנעות מקביעת גבולותיה של ירושלים, העמימות המתמשכת והאיום המתמיד של אלימות פוליטית מייצרים הסדרים וגבולות חדשים. אלה הן כמה מן השאלות הנידונות בקבוצה: האם בהיעדר גבולות מדיניים הפך גופן של נשים לסמל של שייכות וזהות קבוצתית? האם נשים חשות "בטוחות" בירושלים, בכפוף לשאלה מה ומי מגדירים מהו ביטחון? מי ומה קובעים את הגבולות הדתיים-לאומים שבתוכם נעות נשים? האם וכיצד מבקשות נשים מהעיר לאתגר את ההסדרים הללו? מה הן האפשרויות ליצירת מרחבים אלטרנטיביים למפגש ולשינוי דרך חינוך, אמנות ומוזיקה? וכיצד, אם בכלל, אפשר לגזור פתרונות ל"בעיית ירושלים" בכלל מן הניתוח הפמיניסטי?