מוטיבים של קונפליקט בדמוקרטיות מזרח-תיכוניות: מבט השוואתי מטורקיה ומישראל

שנות פעילות: 2014

סטטוס:

לא פעילה

הסדנה הבין-לאומית "מוטיבים של קונפליקט בדמוקרטיות מזרח-תיכוניות: מבט השוואתי מטורקיה ומישראל", שארגנו מכון ון ליר בירושלים, המרכז לחקר המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת קדיר הס והסניף הטורקי של קרן פרידריך אברט – התקיימה באיסטנבול ב-5–7 בנובמבר 2014. הסדנה הפגישה אנשי אקדמיה, פוליטיקאים ואנשי החברה האזרחית מטורקיה ומישראל מתוך מטרה לדון בהיבטים ההשוואתיים של הגורמים המסכנים את הדמוקרטיה בשתי המדינות.

הסדנה התמקדה בדמוקרטיה הרובנית (majoritarian democracy) וכל ישיבה עסקה בהיבט אחר של תופעה זו בטורקיה ובישראל. הסדנה נפתחה בדיון תיאורטי כללי בנושא הרובנות (majoritarianism) ובשאלה כיצד שלטון הרוב נוטה להפוך לשלטון סמכותני מתוך כפיית רצונו על המיעוט וחיסול הדיון הפוליטי בהבדלים. בעקבות הדיון התיאורטי נערך דיון במפלגות ובפוליטיקה של תנועות שורשיות (grassroots politics). המשתתפים הדגישו כי מנהגי הדיון הדמוקרטי והתארגנויות חברתיות הצומחות מחוץ למרכזי הכוח הפוליטיים מסייעים לגבור על הרובנות, שכן הם יוצרים מרחב חברתי ופוליטי שבו עשוי להישמע קולו של המיעוט. הישיבה הבאה, שעסקה בתפקיד המיעוטים באתנו–דמוקרטיות, נגעה בתהליך החילון בישראל ובטורקיה והדגישה כי תהליך החילון אינו יוצר בהכרח חברה חילונית או ליברלית מבחינת ערכיה והשקפת עולמה. זאת ועוד, הודגשה חשיבות העיסוק בעבר באמצעות חוויותיהם של מיעוטים – הכורדים והארמנים בטורקיה, ואזרחיה הפלסטינים של ישראל – לצורך קידום תהליך הפיוס הפנימי. שתי הישיבות האחרונות של הסדנה עסקו במערכת הכלכלית ובמערכת המשפט. הדיון הכלכלי ניסה לברר אם צמיחה כלכלית משרתת קומץ של מיוחסים או את טובת הכלל, והדיון המשפטי התמקד בתהליך הרפורמה החוקתית שנכשל בטורקיה, וכן בחשיבותן של ועדות אמת ובתפקידו של בית המשפט העליון בישראל.

ככלל, הדיון ההשוואתי בדמוקרטיה הרובנית הצביע על דמיון בתהליכים מסוימים המתרחשים בטורקיה ובישראל ויצר מצע לקיום דו-שיח.

 

ראו את דיוני הסדנה בקובץ המצורף למטה (באנגלית מעמוד 72).

קבצים מצורפים: