משטרה ושיטור

שנות פעילות: 2013

סטטוס:

לא פעילה
משתתפים: 

פרופ' שרה בן-דוד, ד"ר ענבל וילמובסקי, ד"ר לורה ורטון, ד"ר ערן ישראל, רינת כהן-מורנו, נעמי לבנקרון, פרופ' דוד לוי-פאור, פרופ' חיליק לימור, ד"ר ברוך לשם, פרופ' יואב מזא"ה, ד"ר יואב מחוזאי, פרופ' אריה רטנר וד"ר אראלה שדמי

שיטור הוא חלק מהפיקוח החברתי שהתמסד במסגרת המדינה המודרנית, שבה המשטרה משמשת זרוע לאכיפת כללי המשחק המוגדרים כ"שמירת הסדר הציבורי". בפועל, למשטרה, כמו לארגונים ביורוקרטיים אחרים, סמכות ועוצמה שחורגות מעבר להגדרתה הפורמלית ומקנות לה מקום בעיצוב כללי המשחק הלכה למעשה. הגדרת תפקידה של המשטרה כ"אחראית על הסדר הציבורי" טומנת בחובה את המתחים והסתירות הגלומים בעבודתה. במציאות מורכבת של מתחים חברתיים וכלכליים, הגדרת תפקיד המשטרה, הלגיטימציה שעליה היא נשענת ודפוסי עבודתה היומיומית הם חלק בלתי נפרד מהמאבקים השונים המתקיימים בחברה. משימתה של המשטרה להגן ולשרת, מחד גיסא, והתנגשויות בין משטרה לאזרחים, מאידך גיסא, מזכירות שוב ושוב את מרכזיותה של המשטרה בחיי היומיום ואת העוצמה הנתונה בידיה. למרות זאת, המחקר על משטרה וחברה בישראל מועט יחסית והדיון הציבורי בסוגיות של משטרה ושיטור דל. קבוצת מחקר זו נועדה למלא את החסר ותעסוק בהיבטים שונים של משטרה ושיטור ובדילמות של היחסים בין משטרה לחברה.

עבודת המשטרה בישראל נוגעת לשסעים המרכזיים בחברה ולסוגיות הטעונות ביותר בה. על סוגיית המשטרה ואזרחי ישראל הערבים עמדה כבר ועדת אור אחרי אירועי אוקטובר 2000 אבל גם השיטור של קבוצות אחרות בישראל – נשים, מהגרים/עולים אתיופים ורוסים, מהגרי עבודה, חרדים ואחרים – ראוי לבחינה מעמיקה, משווה, תיאורטית ואמפירית. משטרה אפקטיבית ולגיטימית היא צורך חיוני בכל חברה למען הגנה על זכויות הפרט, על זכויות הקניין ועל ערכי הדמוקרטיה. אולם, האפקטיביות והלגיטימיות של המשטרה כרוכות בשאלות חברתיות נרחבות יותר של צדק וזכויות של אזרחים בכלל ושל קבוצות חלשות ומוחלשות בפרט. שאלות אלה נוגעות למחיר של שמירת הסדר הציבורי הכרוך באי-שוויון, לטיפול נוקשה יותר בקבוצות המוגדרות כפוגעות בסדר הציבורי ובהזנחה של קבוצות מוחלשות שאינן זוכות לביטחון הנדרש להן. לצד דיון ביקורתי ותיאורטי בשיטור ככלי לשליטה חברתית, קבוצת המחקר דנה גם בשאלות קונקרטיות הנוגעות לרפורמות משטרתיות ולמודלים שונים של שיטור בישראל ובעולם.