תכנון כולל של מערכת החינוך בישראל: האם יש בו צורך ואם כן האם זה אפשרי, וכיצד לבצעו על מנת שישיג את מטרותיו

שנות פעילות: 2015 - 2016

סטטוס:

פעילה

בישראל נעשו מספר רפורמות רחבות היקף והוכנו כמה תוכניות אב למערכת החינוך. קבוצת הדיון בודקת מה אפשר ללמוד מניסיונות אלה על חשיבותו ועל ישימותו של תכנון, והאם יש מקום להמליץ על מיסוד תהליכי תכנון בעבודתו השוטפת של משרד החינוך ושיתוף אנשי מקצוע וחוקרים בתהליכים אלה. הקבוצה תקיים כשמונה פגישות, אחת לארבעה עד שישה שבועות.

הפגישה הראשונה עסקה ברפורמה שנעשתה במערכת החינוך – רפורמה שיזם השר זלמן ארן ואשר הביאה לשינוי מבנה מערכת החינוך בישראל ולהקמתה של חטיבת הביניים. את הרצאת הפתיחה נשא אליעזר שמואלי, שהיה עוזרו האישי של השר זלמן ארן בתקופה זו ולאחר מכן שימש בתפקידים רבים במשרד החינוך, האחרון שבהם מנכ"ל המשרד. אלעד פלד הוסיף מניסיונו כמנכ"ל שנדרש להתמודד עם ביצוע הרפורמה בשלביה הראשונים.

הפגישה השנייה תעסוק בפרויקט תכנון החינוך לשנות השמונים. היוזמה לביצוע פרויקט זה שהתקיים בראשית שנות השבעים הייתה של מנכ"ל המשרד באותם הימים אלעד פלד. בפרויקט עבדו צוותים רבים, כל אחד בתחום ספציפי, ופלד סיכם את עבודתם בדוח מיוחד שכתב בסיום הפרויקט. בפגישה הוא יחלוק עמנו את הידע והמסקנות שלו מניסיון זה, ויובל דרור, מרצה בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, יציג את השקפתו על הדברים.

הפגישה השלישית תיוחד לכוח המשימה הלאומי אשר הוקם על ידי השרה לימור לבנת וראש הממשלה דאז אריאל שרון. כוח המשימה הלאומי, בראשות שלמה דוברת, התייחס להיבטים רחבים של מערכת החינוך. דוברת יפתח את הישיבה הזאת ויספר על עבודתו של צוות כוח המשימה ודן ענבר יתייחס להשלכות של דוח דוברת על מערכת החינוך.

הפגישה הרביעית תיוחד להצעות אחרות לשינוי מקיף במערכת החינוך. שמשון שושני ודוד חן יציגו את המסמכים שהגישו בזמנו לשרי החינוך בנושא.  

בפגישות החמישית והשישית נדון בניסיון הבין-לאומי להכניס רפורמות כוללות למערכת החינוך. עמי וולנסקי יציג את הרקע הכללי לרפורמות הבינלאומיות. ובשלב זה נראה שנתייחס לרפורמות שנוסו בניו זילנד, במדינת ויקטוריה שבאוסטרליה, בשבדיה, באונטריו שבקנדה ובפולין. הנושאים הספציפיים ייקבעו בהמשך ויושפעו בין השאר מזמינותם של מרצים אורחים.

בפגישות השביעית והשמינית יידונו נושאים נוספים שיציעו חברי הקבוצה וייערכו סיכומים ראשוניים של עבודת הקבוצה. נשקלת האפשרות שקבוצת הדיון תמשיך את פעילותה בשנה הבאה, ותתמקד בתכנון וברפורמות בתת-מערכות של משרד החינוך (חינוך טכנולוגי, בחינות בגרות, שיטות תקצוב ועוד נושאים שיגובשו בדיוני הקבוצה). במהלך הדיונים תעלה גם האפשרות לערוך כנס בין-לאומי בנושא זה.

דיוני הקבוצה יוקלטו ויתומללו והחומרים שיוצגו בקבוצה – בין של המרצים ובין של חברי הקבוצה – שיוכנו במסגרת עבודתה יפורסמו ברבים (על צורת הפרסום יוחלט בין חברי הקבוצה).

עצם קיומו של דיון בקבוצה של אנשים מומחים ובעלי השפעה על מערכת החינוך בעבר ובהווה יכול להניב רעיונות ותובנות בעלי ערך. התוצרים המצופים והאפשריים ממנו הם מגוונים: יצירת מאגר חומרים היסטוריים ותיאורטיים על תהליכי תכנון במערכת החינוך בישראל מאז שנות השישים, אסופת מאמרים של חברי הקבוצה בנושאים שיידונו במפגשים וכן מפגשים פתוחים לציבור בהשתתפות מומחים מהארץ ומחו"ל.