רגולציה כלכלית של חשמל ומים בישראל

מאת
דני צ'מנסקי, מריה מרינוב
מו"ל

הוצאת מכון ון ליר

שפה עברית
שנת הוצאה 2012
סדרה מפרסומי התוכנית לכלכלה וחברה

רגולציה כלכלית היא דרך מקובלת לפקח על פעילותם של מונופולים טבעיים המספקים שירותים ציבוריים. מעמדם של מונופולים אלו נובע מהכרח טכנולוגי המעניק העדפה לגודל: עלות הייצור עבורם נמוכה מעלות הייצור של אותו שירות אילו סיפקו אותו כמה חברות נפרדות. חלקים גדולים מהמערכות לייצור והספקת חשמל, מים וגז טבעי הם בעלי מאפיינים של מונופול טבעי. במצב הקיים לצרכנים אין חלופות הספקה של שירותים ציבוריים חיוניים כגון אלו. מוסד הרגולציה נועד להגן על ציבור הצרכנים מן המונופול ולאזן בין האינטרסים של הצרכנים מכאן ובין הזכות של בעלי המונופול לתשואה הוגנת על השקעותיהם מכאן.

מעמד הרגולטור בעולם המפותח, עצמאותו המעין-שיפוטית והיעדר ניגודי עניינים בהחלטותיו – כל אלה אינם באים ליד ביטוי במעמדו ובפעילותו של הרגולטור בישראל. גם השירותים המפוקחים ומבנה התעריפים בישראל אינם עומדים באמות המידה המקובלות בעולם. יש עירוב של פונקציות מנוגדות ב"רשות לשירותים ציבוריים – חשמל", ברשות המים וברשות הגז הטבעי. הפגיעה ביעילות הקצאת המשאבים ובצדק החלוקתי ניכרת ביותר: בין השאר, התשואה על השקעות החברות המפוקחות אינה גבוהה במידה שמאפשרת גיוס הון להשקעות בתשתית.

המבנה הארגוני של מוסד הרגולטור בישראל מפוצל בין תחום החשמל, המים ותחומים אחרים. כוח האדם של הרגולטור אינו מספיק לתפקוד יעיל, ובנושאים רבים חסר ידע. שיטות הרגולציה אינן אחידות ובדרך כלל הן מיושנות. התעריפים הנקבעים אינם משקפים עלויות שוליות. כמו כן, מבנה התעריפים פוגע בעקרונות הקצאה יעילה של משאבי אנרגיה ומים מוגבלים. זאת ועוד, התעריפים אינם בנויים על עקרון ההוגנות. בולטת המעורבות של משרדי ממשלה וגורמים אחרים בקבלת ההחלטות של הרגולטור. לפיכך, אנו קוראים לרפורמה מקיפה בתחום הרגולציה, שתבסס את פעילות הרגולטור על דוקטרינה ברורה, אחידה ויציבה לאורך זמן. בין היתר, אנו ממליצים לבחון לעומק את הרגולציה בישראל, ולהסדיר בחקיקה את פעילות הרגולטור אגב מניעת השפעות פוליטיות על החלטותיו; לכלול את הגופים המפוקחים בתחום החשמל, המים, הגז הטבעי ועוד תחת גוף רגולטורי אחד, ולהסיר פיקוח מתחומי פעילות שאינם מונופולים טבעיים; להגדיל את כוח האדם המקצועי של הרגולטור ולהסדיר את מימון פעולות הרגולטור באמצעות אגרה על הגופים המפוקחים; לקבוע הליכי רגולציה, מבנה תעריפים, ובכלל זה תעריפים מופחתים לאוכלוסיות מעוטות יכולת, ואמות מידה לאיכות השירות; וכן ליישם את חוק החשמל ולבחון שינויים מבניים בכל תחומי הרגולציה.

הצטרפות לרשימת התפוצה