מפגש שני |

סדרת שיחות בעריכתו ובהנחייתו של ד"ר עפרי אילני

בישראל, הדאגה לנוכח שינוי האקלים מזוהה עם המחנה החילוני הליברלי.

גם במדינות אחרות ניכרת זיקה בין חילוניות לבין רגישות אקולוגית, ואף יש שמכנים את האקולוגיה "דת חילונית".

אך האם הזיקה הזאת מחויבת המציאות? כיצד נענית המחשבה היהודית לאתגר האנתרופוקן? והאם המסורת היהודית עשויה לסייע לנו להתמודד עם אתגרי המשבר האקולוגי?

כוכב הלכת שאנו חיים עליו יוצא משליטה. בהשפעת מאות מיליארדי טון פחמן שנפלטו לאטמוספרה בעידן התעשייתי, כדור הארץ שלנו נמצא במצב שלא היה כמותו במיליוני השנים האחרונות. שינוי האקלים והשלכותיו כבר אינם בבחינת תחזית של מומחים – זאת מציאות שמתבטאת לעיתים תכופות יותר ויותר בתופעות אקלימיות ואקולוגיות קיצוניות: גלי חום, שרפות, שיטפונות, בצורת והפשרת קרחונים. המשבר הזה מאיים על קיומם של רבים מהיצורים החיים על כוכב הלכת, ובהם האדם. משחר ההיסטוריה התמודדה האנושות עם משברים ממשברים שונים, אך מעולם לא נדרשה להתגבר על אתגר כזה, שאין לו אח ורע בתולדות האדם.

האנתרופוקן – מונח גיאולוגי במקורו – הפך לאחד המושגים המשפיעים ביותר במחשבה הביקורתית והתיאורטית של השנים האחרונות. המושג, שמשמעותו "עידן האדם", מתייחס להפיכתם של בני האדם לכוח טבע, הכוח הדומיננטי בכדור הארץ. לאנתרופוקן יש משמעויות חברתיות, פוליטיות ופילוסופיות. הטבע, בצורתו המוכרת כגורם שאינו תלוי באדם, חדל למעשה להתקיים; ובד בבד, כדור הארץ פורץ לתוך ההיסטוריה האנושית.

סדרת השיחות תעסוק בהיבטים של האנתרופוקן והמשבר הסביבתי שאינם נידונים באופן שגרתי. בין השאר נעסוק בהיבטים הפילוסופיים של אימת הקץ; ביחסן של היהדות ודתות אחרות לכדור הארץ; בקשר בין משבר האקלים לקפיטליזם; ובחיים בעידן הכחדת המינים והשינוי האקולוגי.

קראו את המאמר: שינוי האקלים בעידן האדם >>>

בהשתתפות

מנחה: ד"ר עפרי אילני, אקדמיית פולונסקי, מכון ון ליר בירושלים