במכון ומקוון | הפרס ע"ש האב פרופ' מרסל-ז'אק דיבואה
לעבודות מחקר מצטיינות בתחומי ההגות הנוצרית בזיקותיה הרב-תרבותיות
יום ראשון | 29.08.21 | בשעה 19:00
טקס חלוקה |
19:00 – התכנסות וברכות
דברי ברכה, פרופ' שי לביא, ראש מכון ון ליר בירושלים.
דברים לזכרו של האב פרופ' מרסל-ז'אק דיבואה ועל הפרס להנצחת מפעלו, פרופ' יוסי שורץ, יו"ר ועדת הפרס.
19:30 – הצגת הזוכים וחלוקת הפרס, פרופ' אביטל וולמן, נציגת קרן דיבואה.
19:40 – הצגת העבודות על ידי זוכי הפרס
כשכאב הופך לאהבה, ד"ר רוני נאור, אוניברסיטת תל אביב.
סוד בניהו בן יהוידע: קריאה בדרשות קבליות לאור פרשנות מקרא נוצרית, ד"ר יונתן בן הראש, האוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת הרווארד.
כשכאב הופך לאהבה | ד"ר רוני נאור
כיצד כאב הופך לאהבה? כיצד כאב, שגרמו לעצמם אסקטים נוצרים בימי הביניים במרכז אירופה, ביטא אהבה לאל? התשובה טמונה בשינוי שהכאב יוצר בגבולותיו האפיסטמיים של העצמי כאובייקט בעל הכרה; שינוי המאפשר חריגה או שחרור מגבולות אלה, גם אם באופן חלקי, מוגבל ולזמן קצר. ללא שינוי זה, לא היה מתאפשר ביטוי האהבה לאל, שאינו אובייקט. בנקודה זו ניתן לקשור בין מצבו הקיומי של העצמי כאשר הוא במצב של כאב לבין מצבו הקיומי של העצמי בהקשר הנוצרי: החיקוי את האל מתבטא בהתנסות ב-imitatio Christi, על הייצוגים הפיסיים והוויזואליים של האל שהתגשם בבשר בנו כריסטוס, אך גם בהתנסות בהיות לא-אובייקט, בדומה לאל, שאינו אובייקט, הלא הוא מושא האהבה של העצמי.
קריאה בדרשות קבליות לאור פרשנות מקרא נוצרית | ד"ר יונתן בן הראש
דרשות קבליות רבות בספרות הזוהר (ובחוגי המקובלים בקסטיליה), בסוף המאה השלוש-עשרה ובתחילת המאה הארבע-עשרה, טומנות בחובן תגובה סמויה לפרשנות המקרא הנוצרית. הרצאה זו תתמקד בדרשות על סודו של בניהו בן יהוידע, מגיבורי החיל של דוד המלך ושר הצבא של שלמה המלך, ובמיוחד במעשי הגבורה שלו המתוארים בשמואל ב כג, כ-כא (וכן בדברי הימים א, יא כב-כג). במוקד ההשוואה בין דרשות המקובלים לפרשנות הנוצרית יעמדו הפירושים המופיעים בגלוסה אורדינריה (Glossa Ordinairia), קובץ המאגד את פרשנות המקרא של אבות הכנסייה בלטינית שנערך בצפון צרפת במאה השתים-עשרה. הרצאה זו חושפת את היחס לנצרות העולה מדרשות המקובלים ומצביעה על תגובתם הסבוכה והמורכבת לפרשנות הנוצרית על דמותו של גיבור החיל.
חברי וחברות ועדת ההיגוי של הפרס (בסדר אלפביתי):
ד"ר איילת אבן עזרא, האוניברסיטה העברית בירושלים; פרופ' פיני איפרגן, אוניברסיטת בר-אילן; פרופ' אביטל וולמן, האוניברסיטה העברית בירושלים; האח אטיין נודה, בית הספר הצרפתי למקרא ולארכיאולוגיה בירושלים; ד"ר יוכי פישר, מכון ון ליר בירושלים; פרופ' יוסי שורץ, אוניברסיטת תל אביב.