פרופ' חביבה פדיה נולדה בירושלים, סיימה לימודי דוקטורט באוניברסיטה העברית, בוגרת בית הספר לתיאטרון חזותי בירושלים. באוקטובר 1987 הגיעה לאוניברסיטת בן גוריון ולימדה במחלקה להיסטוריה דאז ובמחלקה למחשבת ישראל. כיום מלמדת במסגרת המחלקה להיסטוריה של עם ישראל. מכהנת כראש מרכז אלישר לחקר יהדות ספרד והמזרח, מופקדת קרן מתנאל בקמפוס בן גוריון, ומופקדת הקתדרה על שם אסטל פרנקפורטר. פדיה היא יו"ר הוועדה לקידום מדעי הרוח בישראל מטעם מל"ג-ות"ת, ויו"ר צוות מורשת ספרד והמזרח של מל"ג (במל"ג ה13 וכעת במל"ג ה14). במסגרת זו הובילה את "תוכנית המאה" לשיקום מדעי הרוח, והובילה להכרה של לימודי יהדות ספרד והמזרח כדיסציפלינה עצמאית. בנוסף היא גם עמיתת מחקר בכירה במכון ון ליר בירושלים.

פרופ' פדיה כתבה וערכה ספרים בנושאים שונים הנוגעים למגוון סוגיות היסטוריות ותרבותיות כמו יהדות וישראליות, שאלות של אתיקה ממקורות היהדות, שאלות של דת ופוליטיקה ושאלות של טראומה קולקטיבית ואישית. ביניהם דיונים בראשוני המקובלים בפרובנס ובספרד,  מרחב זמן ומקום, שאלות הנוגעות לקבלה, לפסיכואנליזה, למזרחיות בישראל, לשיבתו של המודחק ולקו התפר הדק בין תהליכי עומק היסטוריים ובין מאבקים תרבותיים וסוציולוגיים, המתיחות בין התיאולוגי ובין הגיאו-פוליטי והגיאו-היסטורי. כמו כן פרסמה כ-15 ספרי שירה ופרוזה שחלקם זכו בפרסים כפרס הרי הרשון, פרס הנשיא, פרס התאחדות המו"לים ופרס עמיחי. על מחקרי הקבלה שלה זכתה בפרס גרשם שלום (2018).

פרופ' פדיה מעורבת בתהליכים רבים בחברה ובתרבות הישראלית, בהוראה במגזרים שונים וכן באומנות ומוזיקה במיזמים  שונים כגון: "הילולה לאם" בפסטיבל ישראל (2015), שיבת ציון (הולוגאב 2017), הגולם בפסטיבל העוד הבינלאומי (2021) – מופע מחאה בנושא אסון האקלים, אצירת התערוכה "קיר המזרח" ב"המקרר" תל אביב (2015), ועוד.

בשנת 2007 הקימה פדיה את מכון רשימו: סביבה רוחנית וחומרית, ובשנת 2017 ייסדה את בית מדרש פתיחתא המקדמים ערכי אתיקה אסתטיקה רוח ותרבות.

במכון ון ליר הובילה בעבר שתי קבוצות מחקר: "המזרח כותב את עצמו", ו"הפיוט כצוהר תרבותי" (2007-2005) ופירות שתי הקבוצות ראו אור בקבצים מחקריים. פדיה הניעה תהליכים תרבותיים בעקבות עריכת הסדרה החלוצית 'מאנדלוסיה עד בבל' שהפכה לדגם ומודל בעבור מוסדות אחרים.

קרדיט צילום: אריק סולטן