חברות ממשלתיות: מה ההצדקה לקיומן?
יום שלישי 29/03/16
שולחן עגול
מושב ראשון: רשות החברות הממשלתיות בישראל: בעלים או רגולטור?
יו“ר: ד“ר אייל טבת, מנהל אקדמי של המחקר על רגולציה בישראל במרכז חזן לצדק חברתי במכון ון ליר בירושלים; האוניברסיטה הפתוחה
פותח: ד“ר יעקב ליפשיץ, חוקר רגולציה במרכז חזן לצדק חברתי במכון ון ליר בירושלים; אוניברסיטת בן־גוריון בנגב; לשעבר מנכ“ל משרד האוצר
בשנותיה הראשונות של המדינה התנהל חלק ניכר מפעילות הממשלה בתחום הכלכלי באמצעות חברות בבעלותה, הן מסיבות אידיאולוגיות והן מסיבות פרגמטיות. בשנת 1975 נחקק חוק החברות הממשלתיות, אשר הניח את היסודות לממשל התאגידי של חברות ממשלתיות בישראל, והגדיר את ייעודה ותפקידה של רשות החברות הממשלתיות. ב-1955 פעלו בישראל 39 חברות ממשלתיות, וב-1970 הגיע מספרן לשיא של 285. כיום פועלות בישראל 100 חברות ממשלתיות, בהן חברת החשמל, רפאל, דואר ישראל, נתיבי גז, מקורות, חברות הנמל, נתיבי ישראל, חברות משכנות ועוד. בשנת 2014 הוצעה תוכנית להפרטת 19 חברות ממשלתיות מהגדולות במשק.
השולחן העגול ידון בכמה שאלות מרכזיות: האם יש צורך להמשיך לבדל חברות בבעלות המדינה מחברות בבעלות אחרת? האם יש צורך בחוק מיוחד לחברות ממשלתיות וברשות מיוחדת שתפקח על התנהלותן? מהם היתרונות שבבעלות הממשלה על חברות? האם אפשר להסתפק ברגולציה של חברות שהופרטו? כלום לא הגיעה השעה לעבור מהמודל הדואלי, שבו האחריות לחברות הממשלתיות מתחלקת בין משרד האוצר למשרד ייעודי מתמחה – למודל ריכוזי שבו החברות תהיינה בבעלותה של רשות עצמאית מחוץ למשרדי הממשלה, עם זיקה למשרד האוצר?