קול קורא לחוקרים צעירים להשתתף בקבוצת מחקר
בהובלת פרופ' דני פילק ופרופ' שי לביא
רקע
ההפיכה המשפטית לא נעצרה ב-7 באוקטובר, אלא היא ממשיכה לעצב את הפוליטיקה הישראלית בדרכים חדשות. המאבק הפוליטי הנוכחי סביב היחסים בין הרשות המבצעת, הרשות המחוקקת והרשות השופטת מנגיד בין שתי תפיסות של דמוקרטיה, ששתיהן נעדרות כל ממד של רפלקסיה עצמית. מצד אחד, תומכי הרפורמה/הפיכה רואים בשלטון הרוב את הביטוי הבלעדי של המשמעות האטימולוגית של המושג דמוקרטיה כ"שלטון העם", מתוך התעלמות מכל מנגנון ששומר על יכולתם של מיעוטים (פוליטיים, אידיאולוגיים, זהותיים) להשתתף באופן שווה וחופשי במשחק הפוליטי. מנגד, המתנגדים מנגידים בין דמוקרטיה פרוצדורלית (בחירות חופשיות שמביאות את נציגי הרוב לשלטון) לבין דמוקרטיה מהותית (הפרדת רשויות, איזונים ובלמים, זכויות הפרט, זכויות קבוצות המיעוט), מתוך התעלמות מהמשמעות האטימולוגית (וההיסטורית) של המושג דמוקרטיה, המאבדת מבחינתם את ערכה המהותי. כמו כן, בהקשר הישראלי כל דיון בדמוקרטיה מחייב דיון בשאלת המתח שבין דמוקרטיה לבין שליטה ממושכת על אוכלוסייה נטולת זכויות אזרחיות, פוליטיות וקולקטיביות. יש לעסוק גם במבנה הריבודי של האזרחות בישראל, ובאופן שבו פערים מעמדיים וכרסום בסולידריות החברתית פוגעים ביכולת להשתתף כשווים בקביעת החוקים והמוסדות שמסדירים את החיים המשותפים.
סוגיות אלו, והאתגרים הדמוקרטיים העומדים בפני החברה הישראלית, מקבלים משנה חשיבות ודחיפות לאחר שנה של מלחמה נוראה, אשר הולידה בין השאר שורה של יוזמות חקיקתיות ומנהלתיות שמצמצמות עוד יותר את המרחב הדמוקרטי.
מצב זה מעלה אפוא כמה שאלות על דמוקרטיה בכלל ועל דמוקרטיה בישראל בפרט, שנבקש לברר:
- מה הן הבנות שונות של דמוקרטיה ומה מקור ההסכמה הגורפת בעניין היותה צורת השלטון הראויה (ולכן גם אויביה מבקשים להציג את עצמם כמגיניה)?
- מהו התוקף של העמדה הרווחת שעל פיה הדמוקרטיה הליברלית היא ה-gold standard לכל משטר דמוקרטי?
- מה הם האתרים – מלבד שלוש רשויות השלטון – שבהם אפשר לחשוב על דמוקרטיה (למשל, שילוב של דמוקרטיה ייצוגית עם דמוקרטיה ישירה, דמוקרטיזציה של השלטון המקומי, דמוקרטיה במקום העבודה, דמוקרטיזציה של מערכת החינוך ושל האקדמיה)?
- איזה אופי מקבלות שאלות אלו – והתשובות שאפשר לתת להן – במציאות הסוציו-פוליטית הישראלית?
- ובפרט נשאל – האם חשיבה מחודשת על הדמוקרטיה פותחת אופקים חדשים בפני הפוליטיקה הישראלית? בד בבד, האם המציאות הסוציולוגית והפוליטית הישראלית מחייבת מחשבה מחודשת על דמוקרטיה?
המשותף לשתי התפיסות המנוגדות שבאות לידי ביטוי במאבק סביב הרפורמה המשפטית/ המהפך המשטרי הוא ההסכמה להגביל את הדיון על דמוקרטיה ליחסים בין שלוש רשויות השלטון, מתוך התעלמות ממסורות חשיבה שרווחו בשלושת הרבעים הראשונים של המאה העשרים, מסורות אשר ביקשו להרחיב את הדמוקרטיה למרחבים אחרים, מעבר לאלה של הדמוקרטיה הייצוגית.
על קבוצת המחקר
מטרת קבוצה המחקר היא לבחון ברמה התיאורטית דפוסים שונים של דמוקרטיה. נקודת המוצא תהיה בחינת הנחות היסוד של דמוקרטיה וניתוח ביקורתי של הדמוקרטיה הליברלית, הנתפסת כיום כ-gold standard. מתוך דיון וביקורת על הדמוקרטיה הליברלית תעסוק הקבוצה גם במסורות דמוקרטיות לא ליברליות, בניסיון להגדיר את הקהילה הפוליטית demos או demoi; באינטראקציה בין הלוקלי, העירוני, האזורי, הלאומי והעל-לאומי; ובחשיבה על דמוקרטיה מעבר למישור המדינתי: בעבודה, בחינוך, בשירותים הציבוריים.
בקבוצה ישתתפו חוקרות וחוקרים שעוסקות ועוסקים בשאלות של דמוקרטיה מתוך פרספקטיבות דיסציפלינריות שונות: תיאוריה פוליטית, פילוסופיה פוליטית, משפטים, היסטוריה, תיאוריה סוציולוגית. הקבוצה תכלול חוקרים צעירים בראשית דרכם לצד חוקרים בכירים שנמצאים בשלבים מתקדמים יותר של המסלול האקדמי. הקול הקורא מיועד לחוקרים צעירים בלבד.
קבוצת המחקר תיפגש אחת לחודש (המפגשים יתקיימו פיזית ובזום לסירוגין), ותוצריה מיועדים לפרסום אקדמי.
הגשת מועמדות עד לתאריך: 31.1.25
חוקרות וחוקרים בראשית דרכם (דוקטורנטיות/ים, פוסט-דוקטורנטיות/ים וחברי/ות סגל ללא קביעות) המעוניינים/ות להצטרף לקבוצת המחקר מוזמנים לשלוח קורות חיים וכן פירוט (בהיקף של עמוד אחד) בנוגע למניעים להשתתפות בקבוצה לדוא"ל inclusivedemocracy@vanleer.org.il.