פרס ון ליר לכתיבה מסאית מבקש לעודד כתיבה מסאית יצירתית שפורצת גבולות דיסציפלינריים; כתיבה שבכוחה להצית את הדמיון ולעורר את התודעה, ובתוך כך לשפוך אור על מצבי קיום, על דמויות ועל אפשרויות חיים, ולהציע להם משמעות. בכל שנה יבחר מכון ון ליר נושא לתחרות הכתיבה המסאית.
למחבר/ת המסה הזוכה בתחרות יוענק פרס בסך 10,000 ש"ח. המסה הזוכה, ולפי שיקול הדעת של ועדת השיפוט גם מסות אחרות שתצוינה לשבח, תפורסמנה בכתב העת "הזמן הזה".
הנושא שנבחר לשנת תשפ"ד – 2024: "הכנסת אורחים"
קול קורא להגשת מועמדות >
מועד אחרון להגשה: יום שלישי, 30.7.24
המושג "הכנסת אורחים" מצביע על נכונותה של המארחת לפתוח לרווחה את שערי ביתה בפני האורח, ובכללו האורח הלא קרוא, הבלתי מוכר, הזר ואולי אף המאיים, ולהאיר לו פנים: להתפנות אליו ולצרכיו; לפנות לו מקום וזמן; לקשור עימו שיחה. האם פניות כזו היא ממין האפשר? האם היא רצויה? האם ייתכן שרחל אדרי מאופקים או כוכבה לוי ממלון סבוי הצליחו להתגבר על הפחד מפני המחבלים שפרצו למרחב שלהן, ולנהוג עימם מנהג הכנסת אורחים? האם אפשר להבחין במרחב הזה בין מארח לאורח?
היחסים בין מארח לאורח הם מורכבים ומעוגנים במערכת התניות תרבותית עמוקה, שבנויה על תנועה מתמדת בין פנים לחוץ ושמיועדת גם לאפשר וגם להגביל את הכנסת האורחים. מערכת התניות זו היא נושא שהדיון הפילוסופי, האתי, הפוליטי והמשפטי נדרש לו החל מימי אברהם אבינו, עבור לערי המקלט התנ"כיות, וכלה בקאנט, לוינס ודרידה. דיון זה עוסק בסוגיות שנוגעות לריבונות, לגבולות, לפליטות ולהגירה, לבעלות, לשייכות ולזרות; דיון שנקודת המוצא שלו נעה בין הפנטזיה על הבית כמבצר סגור לבין הפנטזמה של הבית כאוהל שברירי שכנפותיו פתוחות לרוח. דומה שבימים שעוברים עלינו פוטנציאל האיבה ממומש באופן המגיף לחלוטין את הפרדיגמה של הכנסת האורחים האברהמית למול המחסומים הביטחוניים, הפוליטיים, החברתיים, המגדריים והאידיאולוגיים המבקשים לבצר את הבית מזה והמפקירים אותו מזה, אבל דווקא ימים אלה מציתים את בלוטות הדמיון לחשיבה על הכנסת אורחים. נושא התחרות השנה הוא הזמנה לארח ולהתארח בשאלות מעין אלו ואחרות.
תקנון התחרות >
את המסה יש לשלוח בעותק דיגיטלי על פי התנאים המפורטים בתקנון לדוא"ל: masot@vanleer.org.il
טקס הענקת הפרס לשנת תשפ"ג–2023 יתקיים ב-26.5.24 >