בשיתוף מכון שחרית

השאלה כיצד לחיות יחד עם מי ששונים מאיתנו באופן עמוק היא אולי השאלה הפוליטית הבוערת ביותר בישראל בראשית המאה העשרים ואחת, ואתגר הטורד רבות מן הדמוקרטיות בנות זמננו. ואולם, עבור חוקרי החברה והרוח שאלת החיים המשותפים אינה רק שאלה פוליטית מטלטלת אלא גם שאלה מחקרית כבדת משקל, המחייבת בחינה ועיצוב מחדש של ארגז הכלים התיאורטי והמחקרי העומד לרשותם.

תחום "אתגר החיים המשותפים" במכון ון ליר בירושלים לוקח על עצמו להתמודד עם משימה זו תוך התבוננות "מעבר לדמיון הליברלי". הכוונה היא להפניית המבט אל "הדקדוק הליברלי" של השיח הביקורתי הרווח באקדמיה בישראל ובמערב ככלל. זאת, מתוך הנחה כי דווקא דקדוק זה הוא שמגביל את היכולת להעניק פרשנות חברתית חדשנית והולמת לשאלת החיים המשותפים, ויתרה מכך – מקשה על החוקרים להבין לעומק את עולמם של אותם "מוחלשים", שעימם, לפחות לכאורה, נועד השיח הליברלי להיטיב. היום, אולי יותר מתמיד, נראה כי אותן קבוצות מוחלשות (וּודאי גם אחרות) נוטות לדחות את החזון הליברלי לסדר מוסרי ופוליטי, ואילו החוקרים הופכים בתורם לחלק מקבוצת אליטה הנדחקת לשוליו של הדיון הציבורי, מצב המגביל את יכולתם לתת מענה פרשני-פוליטי הולם למציאות החברתית. תחום "אתגר החיים המשותפים" מבקש להתמודד עם השבר הכפול הזה – המחקרי והפוליטי – מתוך מסגור מחדש של הזיקה בין רעיונות עומק לבין העולם החברתי.

במסגרת התחום מתקיימים כמה פרויקטים, ביניהם הכנת האסופה הרב-תחומית "מעבר לדמיון הליברלי – המפנה הפוסט-ביקורתי בחקר החברה והרוח בישראל", המאגדת עבודות מקוריות המבקשות לפרוץ – כל אחת בדרכה שלה – את גבולות השיח הביקורתי ולסמן כיוונים חדשים לפרשנות ולמחקר.

פרויקט אקדמי נוסף – "מסוציולוגיה של חשד לסוציולוגיה של משמעות: על חיים משותפים בתוך גבולות המחשבה הליברלית ומעבר לה" – מבקש להתוות דרך חדשה עבור הסוציולוגיה בישראל. במסגרת הפרויקט, הפועל משנת 2017, נפגשים סוציולוגים בכירים וצעירים ממגוון אוניברסיטאות ומכללות ברחבי הארץ בניסיון לנסח וליצור "סוציולוגיה של משמעות". הם מתמקדים בשני תחומים: מעמד הביניים בישראל ושיח טיפולי, רפואה ובריאות הציבור. פעילות הקבוצה נעשית בשיתוף עם "מכון שחרית – יוצרים מחנה משותף", בשאיפה ליצור הפריה הדדית בין החקירה הסוציולוגית לבין אקטיביזם חברתי בישראל.

פרויקט נוסף, הנערך אף הוא בשיתוף מכון שחרית, הוא "קולות שונים, חזונות שונים: מרחיבים את דמיון השלום". פרויקט זה מבקש ליצור מרחב רעיוני חלופי לשיח השלום הישראלי המוכר, שרבות מהקבוצות הלא ליברליות בחברה בישראל (מזרחים-מסורתיים, דתיים-לאומיים, חרדים) מתנגדות לו. הפרויקט מבקש לתת במה לקולות העולים מן הקבוצות הללו ולקיים דיון מחודש במשמעותו ובפשרו של המושג "שלום" ובחזונות אלטרנטיביים של שלום. זאת מתוך תקווה כי המרחב הרעיוני שייווצר יעודד חיפוש אחר אפיקים חדשים – מכילים ואפקטיביים יותר – לחשיבה ולפעולה. בחודש מרץ 2019 נערך במכון ון ליר כנס ראשון בנושא, ובו נפגשו פעילי "שלום אלטרנטיבי", וכן הוצגו תוצאות ראשוניות מתוך סקר דעת קהל שהתקיים במסגרת הפרויקט ושצפוי לראות אור בשורה של מחקרים.

משנת 2018 פועלת קבוצת המחקר "הכלכלה הפוליטית של הפופוליזם העכשווי" אשר עוסקת באופן אמפטי בתופעה הפופוליסטית במישור הנורמטיבי והקונספטואלי.

בשנת 2021 פעלה קבוצת המחקר "כשהלוקאלי משיב מבט אל הגלובלי" בנושא שחורות, זהות ואקטיביזם פוליטי בקהילת יוצאי אתיופיה בישראל. הקבוצה התעמקה בשאלת הפנייה לשיח השחור הצפון-אמריקני על-ידי פעילות ופעילים ממוצא אתיופי בישראל, וכן באפשרות לניסוחן של חלופות מקומיות של התמיינות ושל מאבק בגזענות. בפרט, הקבוצה שאפה לפתוח מרחב להתבוננות על ריבוי העמדות הקיימות בשדה המקומי ולבירור של הזירות והיחסים החברתיים שבהם ההקשר הצפון-אמריקני טומן בחובו מסר בעל ערך – לעומת זירות שבהן הוא נדחה או מטשטש אפשרויות הצומחות מההקשר המקומי.

סגל