הפרויקט היחיד בישראל המוקדש לתרגום ספרות ערבית לעברית במודל דו-לאומי דו-לשוני משותף הוא פרויקט מַכְּתוּבּ مكتوب וחוג המתרגמים של מכון ון ליר. סדרת הספרים מַכְּתוּבּ מביאה לקדמת הבימה סִפרות ערבית איכותית – פרוזה, שירה ויומנים היסטוריים, מתוך עיניהם של החיים בארצם. התרגומים נעשים בעבודה משותפת וייחודית של יהודים ופלסטינים. עורך ראשי: פרופ' יהודה שנהב-שהרבני. עורכי משנה: ד"ר יונתן מנדל ואיאד ברגותי, רכזת המערכת: חנאן סעדי.

לאחרונה הושקה תוכנית המנויים של מַכְּתוּבּ, הכוללת ארבעה ספרים בשנה לבחירה, הצטרפות לקהילת מַכְּתוּבּ ועוד הטבות.

בשנת 2021 יצא לאור רומן היסטורי יחיד במינו מאת איאד ברגותי – סיפור עכּאא'י. המליץ עליו העיתונאי, המגיש ופרשן הכדורגל אוּרי לוי, אשר בשנת 2014 ייסד את אתר הכדורגל הבינלאומי BabaGol, המתמקד בכדורגל במזרח התיכון, באסיה ובאפריקה. לוי הוא אחד מעיתונאי הספורט היחידים בישראל המסקרים את הכדורגל הפלסטיני.

הנה המלצתו של אוּרי לוי, כפי שפִרסם בעמוד הפייסבוק:

לפני כמה חודשים הגיע אלי בדואר סיפור. 

סיפור מעכו. והסיפור הזה הגיע בתוך ספר. והספר הזה נקרא ״סיפור עכאא׳י״. 

עכשיו, סיפור עכאא׳י הוא ספר אדיר. ומכמה סיבות.

הוא לוקח את הקוראים אחורה בזמן לעכו של אמצע שנות ה-40 של המאה שעברה, בתיאורים מפורטים אבל לא מעיקים, ובכתיבה נהדרת שגורמת לקוראים להרגיש כאילו הם ממש שם. 

לאורך הקריאה אפשר לחוש מה שעובר בראשו של קפטן פאיז, גיבור הסיפור, מאמן כדורגל שאפתן מעכו, האיש שאמור היה להקים את נבחרת פלסטין החדשה. אפשר להריח את הקפה, את ההל, את הסיגריות והנרגילה בבית קפה ׳חאבו׳ ברחוב אל-ראשידיה.

סיפור עכאא׳י הוא סיפור שבליבו נמצא הכדורגל, והחלום הגדול להקים נבחרת לאומית ערבית בארץ, אל מול ההצלחה והארגון של הנבחרת היהודית. ככל שמעמיקים בו, מבינים שזה בעצם סיפור על אהבה, על כבוד, על משפחה, על היחסים המורכבים של זוג צעיר, על לב שבור, וסיפור על החברה הערבית בארץ של אחרי המרד הערבי הגדול, עם כל הטראומה, התככים, החשדנות, ההתעלמות מהמציאות, לצד הפחד הגדול מאי הידיעה מה עתיד לבוא.

כסטודנט נצחי להיסטוריה, הדבר היחיד שקצת הפריע לי הוא הזגזוג וחוסר הידיעה מתי מדובר באמת ובעובדות היסטוריות שאכן קרו, ומתי כבר מדובר בפרי עטו של הכותב שכותב רומן עוצמתי.  

ובעצם? יכול להיות שזה כל הקסם של הספר והסיפור העכאא׳י הזה.

_

נקודה חשובה: טקסטים כאלה לא נגישים לדוברי עברית בדרך כלל. יתרה מכך, טקסטים וספרים כאלו כמעט ולא נגישים לדוברי עברית שהם גם מבינים ו/או דוברי ערבית, וזה חבל. בלימודי הערבית במגזר היהודי חסרים כאלה ספרים, כאלה סיפורים, שיש בהם מן ההיסטוריה, מן התרבות, ומן ׳האחר׳ מהעברי כפי שהוא רואה את עצמו, ולא כפי שרובנו, ובעיקר דיווחי החדשות והנושא הביטחוני, רואים אותו.

לכן, החשיבות של התרגום של סיפור עכאא׳י, ובכלל של מפעל התרגומים וההנגשה של סדרת מכּתוּבּ מ-The Van Leer Jerusalem Institute - מכון ון ליר בירושלים, היא בעלת ערך שלא יסולא בפז. אנשים הולכים נעלמים, בסוף נשארים הסיפורים והמילים שכתבו עליהם.

ההמלצה: אם אתם אוהבים לקרוא את מה שאני מפרסם פה, ב-BabaGol, ב-#שער כמובן, ובכלל בגופי תקשורת אחרים - תקראו את הספר הזה. זה יפתח אתכם לעולם שלא ידעתם שקיים, ואם ידעתם שקיים ולא רציתם/חששתם ממנו, תגלו שאין ממה לחשוש, ושהוא בכלל לא מה שחשבתם. מציאות אחרת, סיפור אחר שהיה ואיננו עוד, והכל - סביב הכדורגל, הערביות והעולם שהולך כולו להשתנות ממש עוד שניה.