מדד המגדר 2021: פערים מגדריים בזִקנה

הדס בן אליהו | 28.12.2021 | צילום: Unsplash

פערים מגדריים בזִקנה

מגפת הקורונה הביאה להפניית תשומת הלב הציבורית לאוכלוסייה המבוגרת בישראל, הן מפאת הפגיעוּת הרבה יותר למחלה בגילאים המבוגרים והן מפאת ההשלכות של הבידוד החברתי, שנקבע כדרך התמודדות עיקרית עם המגפה.

הפניית מבט מגדרי לאוכלוסייה המבוגרת מגלה, שלא במפתיע, פערים עמוקים המלמדים על שוני ניכר באופן ההתנהלות של חיי נשים לעומת חיי גברים בגיל המבוגר. כך למשל, ניתוח ההשלכות של המגפה על נשים וגברים חשף כי בהיבט התעסוקתי, בקרב האוכלוסייה המבוגרת נשים נפגעו משמעותית יותר מגברים. על רקע זה החלטנו להוסיף למדד המגדר לשנת 2021 ממד חדש, המתייחס לפערים המגדריים באוכלוסייה המבוגרת בגיל 65 ומעלה*.

מדד המגדר של שוות המרכז לקידום נשים בזירה הציבורית במכון ון ליר בירושלים הוא המדד היחיד בישראל הבוחן את רמת האי־שוויון בין נשים לגברים בישראל במגוון תחומי החיים. הציון הכללי של רמת האי־שוויון מאפשר לעמוד על שינויים המתרחשים לאורך זמן, ולדעת האם אי־השוויון המגדרי בחברה הישראלית מצטמצם או מעמיק. בחינת האי־שוויון נעשית לא רק על פי ההבחנה הבינארית בין נשים לגברים אלא גם בהצטלבויות בין מגדר לבין מיקומים חברתיים שונים, כגון החברה הערבית והחברה החרדית. המדד הוא כלי דינמי, ומדי שנה מתווספים לו נושאים ואינדיקטורים חדשים.

בהתייחס לממד החדש של +65, במדד המגדר נבחנים שלושה היבטים עיקריים של פערים בין נשים לגברים בקבוצת גיל זו: המצב הכלכלי, המצב המשפחתי והמצב הבריאותי. בהיבט הכלכלי, בקרב קבוצת הגיל של 65 ומעלה, שיעור הנשים המשתתפות בשוק העבודה הוא כמחצית משיעור הגברים (15% לעומת 29%, בהתאמה). השכר החודשי הממוצע של נשים גם הוא עומד על כמחצית משכרם של גברים (6,935 ₪ לעומת 12,769 ₪). פער השכר המגדרי בגילאים המבוגרים עמוק משמעותית בהשוואה לכלל האוכלוסייה: בגיל המבוגר, נשים מרוויחות 49 אגורות לכל שקל שגברים מרוויחים, בעוד שבכלל האוכלוסייה נשים מרוויחות 88 אגורות לכל שקל של גברים. סוגיה כלכלית נוספת היא הפער המגדרי בזכאות לפנסיה ובהכנסה ממנה: שיעור הנשים המקבלות פנסיה עומד על 42% לעומת 47% בקרב גברים. הפער בהכנסה מפנסיה עמוק הרבה יותר ומשקף את הפער המגדרי בשכר: ההכנסה החודשית של נשים מפנסיה עומדת על 2,045 ₪, לעומת 3,669 ₪ בקרב גברים.

התבוננות על המצב המשפחתי של נשים וגברים מלמדת שבגיל המבוגר, יותר גברים מנשים אינם חיים לבד – יותר גברים מנשים הם נשואים, בעוד שיותר נשים מגברים מעולם לא נישאו, או שהן אלמנות או גרושות. גם בהיבט הבריאותי ניכרים פערים בין נשים לגברים: יותר נשים מגברים מדווחות שהן סובלות מבעיה בריאותית (62.5% לעומת 57.5%) ועל תחושת דיכאון (31% בהשוואה ל-18%). נשים אמנם חיות בממוצע שנים רבות יותר מגברים, אך הפער המגדרי מתהפך כאשר נבחנת תוחלת החיים הבריאים – מספר השנים שבגיל 65 אנו צפויים לחיות ללא בעיה בריאותית שמפריעה לתפקוד (בקרב נשים 10.46 שנים ובקרב גברים 11.58 שנים). במילים אחרות, נשים חיות שנים רבות יותר מגברים, אך איכות חייהן הבריאותיים בגיל המבוגר נמוכה יותר.

תמונת המצב הכללית העולה ממדד המגדר מעידה על כך שאי־השוויון המגדרי הוא תופעה מכוננת ואבן יסוד עיקשת של החברה בישראל. המבט הממוקד במאפייני החיים של נשים וגברים בגיל המבוגר חושף פערים מגדריים עמוקים, לעיתים יותר מאשר באוכלוסייה הכללית.

התקווה היא שחלק מהפערים יצטמצמו כתוצאה משינויים בין-דוריים, בוודאי בהיבטים הכלכליים (בדורות הצעירים נשים רבות יותר עובדות בשכר והן גם מרוויחות יותר בהשוואה לנשים בדורות המבוגרים). אולם, העקביות של הפערים המגדריים בכל הנוגע לחלוקת העבודות השקופות בין נשים לגברים (עבודות הבית והטיפול בבני ובבנות משפחה), כמו גם במצב המשפחתי והבריאותי, מלמדים שהזמן כשלעצמו לא יביא לצמצום הפערים בין נשים לגברים בגילאים המבוגרים. הפערים האלה מלווים אותנו לכל אורך מחזור החיים. אולם לאור הגידול בהיקף האוכלוסייה המבוגרת בישראל, הצורך במדיניות ממשלתית רגישת-מגדר ייעודית – על מנת להבטיח זִקנה מכובדת ומכבדת לנשים ולגברים כאחד – הפך לקריטי במיוחד.

היום אלו סבתא וסבא שלנו, מחר ההורים שלנו, ומוחרתיים – אנחנו.

*ממד +65 במדד המגדר מבוסס על נתונים שמקורם בלמ"ס. הנתונים הכלכליים המעודכנים ביותר שפורסמו הם לשנת 2018. יתר הנתונים הם מהשנים 2019–2020.

 

להעמקה בנושא קראו על פרויקט מדד המגדר, וכן את מדד המגדר 2021 ואת דוח המחקר להפוך עבודות שקופות לנראות (חסמים להשתלבות נשים בשוק העבודה בישראל).

 

בתקשורת וברשת החברתית:

הצטרפות לרשימת התפוצה