בשנים האחרונות גובר העיסוק המחקרי בשאלה מה היה מקומם של יהודים באימפריות הרב-לאומיות המודרניות: הבריטית, הרוסית, העות'מאנית, האוסטרו-הונגרית והצרפתית. אילו אפשרויות זימן העידן האימפריאלי ליהודים שחיו בתחומי האימפריות? אילו מהן נעלמו עם סיומו, ואילו אפשרויות חדשות נוצרו?

שאלות אלו עלו בסדרת השיחות שנערכה השנה במכון – יהודים והאימפריות: דמיון פוליטי בזמן הזה, בעריכתם של עידו הררי, ד"ר אבי-רם צורף, ד"ר מאיה שבת וד"ר דפנה שרייבר.

הסדרה דנה בהיבטים מרכזיים בהיסטוריה היהודית ובמחשבה היהודית בהקשר האימפריאלי, שבו אין תביעה לאחדות בין דת, לאום, לשון וטריטוריה, שכן בעידן זה התקיימו צורות שונות של מסגרות דתיות ולאומיות לא-ריבוניות. מתוך היבטים אלה נבחן הקשר בין נושא הדיון למצב היהודי הנוכחי – מה אפשר ללמוד ממנו, ואילו כיווני מחשבה שנשכחו או נזנחו הוא יכול להחזיר אל הדיון האקטואלי.

הרצאת מבוא של פרופסור ישראל ברטל, בהנחייתו של עידו הררי – קיסרות, אומה ומה שביניהן: היהודים כמיעוט טרנס-אימפריאלי בעת החדשה – פתחה את סדרות השיחות. לאחר הרצאת המבוא נערכו שבע שיחות, שבהן שוחחו ביניהם חוקרות וחוקרים העוסקים בהיבטים שונים של הנושא שעל הפרק. ניזכר במפגשים שהיו.

שיחה ראשונה: עיראק, גליציה ושאלת הפרובינציה

שיחתם של פרופ' אורית בשקין ופרופ' רחל מנקין, בהנחייתו של ד"ר אבי-רם צורף, עסקה באפשרויות הפוליטיות שהוליד הריחוק מהמרכז האימפריאלי, ועל והאופן שבו השתלבו בהן יהודים לצד קבוצות אחרות. במוקד הדיון עמדו שני אזורי גבול: גליציה בגבול האימפריה ההבסבורגית ועיראק בגבול האימפריה העות'מאנית.

שיחה שנייה: ארץ ישראל-פלסטין במעבר בין אימפריות

שיחתם של ד"ר אביגיל יעקבסון וד"ר יובל עברי, בהנחייתו של עידו הררי, עסקה בשינויים שעברו על פלסטין-ארץ ישראל בעשור השני של המאה העשרים. לאחר ארבע מאות שנה תחת הסדר האימפריאלי העות'מאני היא הפכה לחלק מהאימפריה הבריטית. בין היתר דנו הדוברים בשאלת הקיום היהודי-ערבי המשותף ובריבוד האתני בתוך האוכלוסייה היהודית.

שיחה שלישית: היהודים באימפריה העות'מאנית במאה השש-עשרה: נדודים, מקומיות ואופקים רחבים

השיחה בין ד"ר תרצה קלמן וד"ר אסף תמרי, בהנחייתה של ד"ר דפנה שרייבר, עסקה בתנאים הייחודים של החיים היהודיים באימפריה העות'מאנית במאה השש-עשרה, בתוך קהלים ומסורות מגוונים. המשתתפים שוחחו על "המקום" של היהודים באימפריה מנקודת המבט של צפת – העיר הגלילית שהייתה מרכז חשוב של הלכה וקבלה. בתוך כך הועלו שאלות על מקומיות, על הגירה, על קשרים ומרחבי התייחסות, על אופקים רחבים ועל מקומות קטנים.

שיחה רביעית: הלאמה, אלימות והמרחב האימפריאלי

בשיחה זו השתתפו ד"ר אורית ואקנין-יקותיאלי, פרופ' הלל כהן וד"ר עודד שטיינברג, בהנחייתו של עידו הררי. הדיון עסק בדרכים שבהן השפיעה עלייתם של מושגי הגזע והלאום על הקיום המשותף של קבוצות שונות במרחבים האימפריאליים, ועל הקיום היהודי במרחבים אלה בפרט. בדיון, שעסק במקביל באירופה, בצפון אפריקה ובארץ ישראל-פלסטין, התייחסו הדוברים לדרכים שבהן תהליכים אלה באו לידי ביטוי במגמות בדלניות ובמקרים של התפרצויות אלימות, וזאת לעומת תפיסות מורכבות יותר של מוקדי ההשתייכות הקולקטיביים, האזוריים והאימפריאליים.

שיחה חמישית: יהודים אימפריאליים, הון ומעמד

בשיחה זו השתתפו ד"ר אביב דרעי ופרופ' צבי בן דור-בנית, בהנחייתו של ד"ר אבי-רם צורף, והיא התמקדה בסוגיות של הון ומעמד במרחבים האימפריאליים המודרניים: בהשלכות של הקפיטליזם הגלובלי על מרחבים אלה בכלל ועל יהודים בפרט, על האופן שבו הוא עיצב את תודעתם העצמית בתוכו, בהשתלבותם של יהודים בעלי הון ברשתות הסחר הגלובליות, ובהשלכות של פעילותם הכלכלית על מקומם בתוך האימפריה. בדיון הרחיבו הדוברים על היחסים שבין יהודים לבין המרכזים האימפריאליים שבהם חיו ובינם לבין קבוצות נוספות במרחב, וכן במקומם של עניים יהודים במסגרת מאבקים חברתיים באימפריות.

שיחה שישית: בין אסתטיקה לפוליטיקה: היצירה התיאטרונית והספרותית במרחב האורבני האימפריאלי

בשיחה זו השתתפו ד"ר שלי זר-ציון וד"ר דקל שי שחורי בהנחייתה של ד"ר מאיה שבת. הדיון עסק ביצירות ספרותיות ותיאטרוניות פרי עטם של יהודים באימפריה ההבסבורגית ובאימפריה הרוסית במפנה המאה העשרים. הדוברים הבחינו בין היצירה התיאטרונית ליצירה הספרותית וביררו כיצד הן מאירות באור נוסף את ה"צייטגייסט" – רוח התקופה של העידן שבו הן נכתבו. כמו כן הם ביקשו לבחון את הנוף הרבגוני והמשתנה של המרחב האימפריאלי האורבני ואת השפעתו על היצירה היהודית.

עידן האפשרויות: יהודים והאימפריות המודרניות במבט עכשווי

רב-שיח מסכם לסדרה, בהשתתפות ד"ר חיה במבג'י-סספורטס, פרופ' אריה דובנוב ופרופ' גיא מירון, ובהנחייתה של ד"ר מאיה שבת. השיחה עסקה ברגעים המכוננים בהיסטוריה של יחסי היהודים והאימפריות המודרניות, ביניהם – העשור שקדם למלחמת העולם הראשונה, אשר סימנה את ראשית סופן של האימפריות הגדולות; האפשרויות שטמן בחובו עשור זה עבור היהודים: אילו תקוות והבטחות הוא נשא עימו?; וההיסטוריוגרפיה של יחסי היהודים והאימפריות, ובמיוחד הרגע העכשווי של היסטוריוגרפיה זו.

צילום: כניעת ראש עיריית ירושלים ופמלייתו בפני הבריטים ב-9 בדצמבר 1917