"מה נזמין לאכול היום?", "מי רוצה לאכול?", "נשב בלובי העליון או בדשא?", אלו הן שאלות שאפשר לראות כמעט מדי יום בקבוצת הוואטסאפ של מכון ון ליר. ארוחת הצהריים המשותפת של עובדות ועובדי המכון מאפשרת להרים את הראש מהמחשב, לעצור את הפגישות, לשוחח ולצחוק יחד באמצע היום ולשתף אחת את השני בפרויקטים שבעבודה. זמן איכות שתורם לעבודה של כולנו.

תצלום מהארכיון של המכון שהנציח רגע כזה עורר את השאלה – מי הם האנשים המצולמים? שלחנו את התמונה בקבוצת הוואטסאפ של המכון וניסינו לדלות כמה שיותר מידע מהעובדות והעובדים על התצלום, בפרט השנה המדויקת של האירוע המצולם על סמך הלבוש והתסרוקות והעישון בתוך מבנה סגור.

אירופה במזרח התיכון

לבסוף נפתרה החידה – בתצלום מתועד המפגש של מובילי וחברי פרויקט המחקר: "אירופה במזרח התיכון: מושגי מפתח פוליטיים בדיאלוג בין תרבויות", שנערך במכון ון ליר בשנים 1998-1995. את הפרויקט יזמו והובילו פרופ' רבקה פלדחי (בתצלום: השנייה משמאל) וד"ר עזמי בשארה, בהשראתו של פרופ' יהודה אלקנה (ראש המכון הראשון). עם בחירתו של בשארה לכנסת הצטרף פרופ' ז'וזה ברונר (בתצלום: הראשון משמאל) לפרופ' פלדחי ויחד המשיכו השניים להוביל את העיסוק בשאלות של זהות, לאומיות, "אחרות", תרבות, דת, מדינה, חילון, קולוניזציה ודה־קולוניזציה. בעיות אלה נדונו תמיד מפרספקטיבה השוואתית וביקורתית ובכוונה מתוך הקשר ישראלי ומזרח תיכוני ולא מערבי־אירופאי.

הפרויקט צמח מתוך זכייה במכרז אירופאי־ישראלי ובוצע בשיתוף המכון ללימודים מתקדמים בברלין. השתתפו בו חוקרים אירופאים וישראלים, כולל ערבים אזרחי ישראל ופלשתינים מאוניברסיטאות ביר זיית, א־נג'אח, בית לחם ועוד.

כוחו של פרויקט מחקר

הפרויקט בגרסתו הראשונה הסתיים בערב האינתיפאדה השנייה – אירוע פוליטי שלהשלכותיו השליליות היו השפעות מכריעות על התוצאות המחקריות. עם זאת הפרויקט לא גווע אלא לבש צורה חדשה עם זכייתם של ד"ר ראיף זריק, פרופ' עדי אופיר ופרופ' רבקה פלדחי במכרז על הקמת מרכז מינרבה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב. שלושת המנהלים הקימו שלוש קבוצות מחקר שעסקו בחיים יחד, בלקסיקון למושגים פוליטיים שהוקם ככתב עת תחת שם זה, ובשאלות של ידע בנדידה. גם כאן בלט שיתוף פעולה בין חוקרים ישראלים – ערבים ויהודים – וחוקרים אירופים ואמריקאים.

המימון של קרן מינרבה הגרמנית ניתן במקור לחמש שנים אך הוארך לתקופה של שלוש עשרה שנים עד סוף שנת 2022. כבר היום ניכר חותמו של הפרויקט הזה והמורשת הרעיונית שלו זוכה למובנים חדשים ואקטואליים במסגרת הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב. כמו כן המכון ללימודים מתקדמים בברלין אימץ גם הוא את הרעיון ופתח תכנית המתמקדת באירופה במזרח התיכון. התכנית הזו פועלת בסמוך לשאר קבוצות המכון, קבוצות שעליהן נמנים טובי החוקרים בעולם. 

בזכות הפרויקט נוצרה קהילה של חוקרות וחוקרים, אינטלקטואלים ואינטלקטואליות בעלי מודעות פוליטית וחברתית עמוקה. על כן מורשתו המרכזית של הפרויקט כפולה היא: אינטלקטואלית וחברתית־תרבותית. 

לקריאת המאמרים הקודמים של מדור הארכיון: הספרייה כמועדון חברתי, דגם של סולידריות.