חסידות גור מרבה לככב בכותרות הקשורות לשדה הפוליטי. דומה כי אין אח ורע בעולם החסידי לחצר, שיש לה מעורבות כה רבה בעניינים ציבוריים שוטפים כמו חסידות גור. עיון בהתפתחותה הרעיונית של החסידות מעלה, כי מעורבותה של גור בפוליטיקה אינה גחמה של שר זה או אחר, וגם לא של האדמו"ר הנוכחי של החסידות. הפוליטיקה היא חלק מובנה במערכת הערכים של גור.

ד"ר דפנה שרייבר, מנהלת תחום יהדות בתמת קדושה, דת וחילון במכון ון ליר, מביאה במאמרה שפורסם במקור ראשון (05.06.2020) את השתלשלות העניינים – רוחניים, פוליטיים וחברתיים – אשר הביאו את חסידות גור וראשיהּ למעורבות עמוקה כל כך בחיי החברה והפוליטיקה בישראל. מעורבות זו, כך טוענת שרייבר במאמרה, התחילה עוד בימי מייסד חסידות גור בסוף המאה התשע עשרה בפולין, יצחק מאיר אלתר, שנודע בכינויו "חידושי הרי"ם". אולם מי שהפך את גור לאימפריה פוליטית היה האדמו"ר השלישי לבית גור, שכיהן במשך 43 שנים! (1905–1948) – אברהם מרדכי אלתר, הידוע בכינויו ה"אמרי אמת", שבימיו הייתה חסידות גור החסידות הגדולה ביותר בפולין.

שרייבר ממשיכה במאמרה וטוענת, כי הפיכת הפוליטיקה לערך חסידי, כפי שהנחיל האדמו"ר בעל "אמרי אמת", המשיכה להיות גם האתוס של אדמו"רי גור אחריו, והיא מאפשרת הנהגה חסידית בעלת כפל פנים. פרגמטית כלפי המערכת הפוליטית והמדינה, כולל שוק העבודה, ומתבדלת באורחות חייה ובשמירת הקודים של קהילתה.