קול קורא, מוכרת למשטרה, טיפוח גוף. מה המילים האלו מעוררות בך?

לקראת יום *הנשים* הבינלאומי הדס בן אליהו מדגישה את המשמעות המגדרית של מילים המשמשות אותנו ביומיום, ואת חשיבותה של התארגנות משותפת של נשים ככוח שיוצר שינוי.

כבר כתבו בעבר (נסרין מזאוי, נינה מזרחי) והנה אני כותבת שוב לקראת יום הנשים הבינלאומי – נשים ולא אישה. ברבות ולא ביחידה. ולא רק בגלל שזה תרגום מדויק יותר של האנגלית (International Women's Day), אלא כי הכוונה שניצבת בבסיס יום זה, ובבסיס הפמיניזם בכלל, היא ריבוי – של קולות, פעולות, נקודות מבט, חוויות, מיקומים חברתיים, זהויות – בקיצור, נשים.

להזכיר לנו לראות אחרות, לשמוע אחרות, לעשות למען אחרות, להאמין לאחרות, ולפעול באופן סולידרי עם אחרות. אתגר לא פשוט בכלל. אבל כשהופכים את זה ליום האישה מסמנים לנו שאנחנו כל אחת לעצמה, יחידה בודדת, פרט בעולם, או שאנחנו דבר אחד – אישה – ואפשר להתייחס אלינו כאילו כולנו זהות. בכך מפרקים את כוחנו המשותף ומנטרלים את פוטנציאל השינוי הטמון בפעולה קולקטיבית של נשים ממגוון קבוצות ונקודות מבט.

וזה עוד לפני שדיברנו על התרגום הרוֹוח של היום הזה ל"חגיגות" של צרכנות, שיפור העצמי וטיפוח הגוף – חגיגות שעוטפות אותו בניחוח פטריארכלי מובהק. כי מה הטעם לציין יום מיוחד בשנה לאישה אם לא מתקיימים בו מבצעי הנחות מיוחדים, הרצאות העלאת מודעות וסדנאות לשיפור הביטחון העצמי/כישורי המשא ומתן/יכולת המנהיגות של ה-אישה?

ואם כבר עוסקות במילים ובכוונתן, שמתי לב בשנה האחרונה שאחד המבחנים הראשונים שאישה צריכה לעמוד בהם, בין אם גבר רוצח אותה או מנסה לרצוח אותה, זה להיות מוכרת למשטרה. בעבר, להיות מוכר.ת למשטרה היה תיוג שלילי, סימון של עבריינים, כאלה שחוזרים ומבצעים עברות ופשעים וכך הופכים מוכרים.ות למשטרה. אולם כיום, השאלה הכמעט ראשונה שנשאלת כאשר גבר רוצח אישה היא "האם היא הייתה מוכרת למשטרה?" במילים אחרות, האם היא עשתה את המוטל עליה, נהגה באחריות, והתלוננה בעבר על אלימות מצד הרוצח? כי אם לא אז אולי לא נאמין לה, לא נתייחס ברצינות, לא נגן עליה, לא נתגייס למענה. קודם שתוכיח שהיא פעלה לפי הכללים שקבעו גברים – שתואיל בטובה ותיגש לתחנה ותגיש תלונה כדת וכדין. קודם שתהפוך עצמה למוכרת למשטרה ואחר כך נראה (יש כמובן גם את הווריאנט של "מוכרת לרווחה" אך עליו נרחיב בהזדמנות אחרת).

קו ישר מחבר בין החגיגה הצרכנית של יום האישה לבין להיות מוכרת למשטרה, והוא המסר הפטריארכלי ולפיו כל אישה היא יחידה שטוב יהיה אם תשפר ותטפח את עצמה, אחרת היא עלולה להפוך לקורבן אלימות מוכרת למשטרה. כי אף אישה איננה מספיק טובה כפי שהיא. כדי להתקיים, כדי לחיות, היא צריכה תמיד לשפר את עצמה באופן כלשהו, או להפוך עצמה למשהו אחר ממי שהיא באמת.

לכן אני מציעה שנזכור שזה יום הנשים, ושנתארגן ונפעל בכל נושא ביחד, נשים רבות, כי כך יש לנו כוח לשנות, להשפיע ולהשאיר חותם. אולי אפילו בלי להיות מוכרות למשטרה.

לקריאת כתבות נוספות בנושא – שוויון מגדרי בימי קורונה, למה לפעול למניעת אלימות אם אפשר לדבר על זה?.

למידע נוסף על קידום שוויון מגדרי מומלץ לצפות בהרצאות שנערכו במכון בנושא פמיניזם ומגדר, ולבקר באתר יודעת – מרכז ידע בנושא נשים ומגדר.