מה יעשו ילדים ללא גישה לספריה ציבורית? מה יעשו ילדות שלא קראו להן ספרים בילדותן? כיצד יתחילו הילדות והילדים הללו את כיתה א'? בחברה הערבית התשובה היא חד משמעית: אוצר המילים שלהם יהיה דל והערבית הספרותית תהיה להם כשפה זרה; הילדים יחוו פער קוגניטיבי, חברתי ורגשי והישגיהם הלימודיים יהיו נמוכים.

לשלבי ההתפתחות הראשונים בתקופת הילדות יש השפעה מכרעת על המשך החיים: הצלחה לימודית בבית הספר ומעורבות חברתית בחיי הבגרות תלויות במידה רבה בטיבם של היסודות שהונחו בתחילת הדרך. הלמידה בשנים הללו חיונית ותורמת לפיתוח של אינטליגנציה, ידע, מיומנויות, אוריינות, התנהגות חברתית, שפה וערכים אצל הילד. קריאת ספרים בגילאי טרום בית הספר מעצבת את דפוסי החשיבה של הילד ואת גישתו לעצמו ולעולם ומניחה את היסוד להון התרבותי שלו ולהצלחתו בבית הספר ובחינוך הגבוה.

החסך בקריאת ספרי ילדים בחברה הערבית

תרבות ההקראה והקריאה לילדים בחברה הערבית בישראל, בעיקר בקרב קהילות מוחלשות עם ילדים מתחת לקו העוני ושחוסר התשתיות בסביבתן לא מאפשר מספיק מסגרות לגיל הרך, לוקה בחסר. בנוסף חסרה נגישות לספרי ילדים בערבית, מתורגמים או מקוריים. חסך הקריאה בגילאים אלו בחברה הערבית מחזק את הפערים הקיימים ומגביר את אי השוויון בין החברה הערבית והחברה היהודית בישראל.

מכון ון ליר בירושלים יזם ופעל לשנות את המצב. בשנים 2012–2019, הפעיל המכון בשיתוף חוקרים מומחים בכירים את תוכנית התערבות לטיפוח תרבות הקריאה לילדים בשלושה יישובים ערביים בארץ: באום אל־פחם, במזרח ירושלים ובעיירה חורה שבנגב יחד עם היישובים הלא מוכרים שסביבה. התכנית התקיימה בשיתוף פעולה עם משרד החינוך, הרשויות המקומיות, אנשי ונשות המקצוע בשטח והמנהיגות הקהילתית במקום. התוכנית נתמכה על ידי קרן ברנרד ון ליר וקרן ביידר.

צוות הפרויקט כלל את ד"ר ספייה חסונה ערפאת, ד"ר חנין מג'אדלה, פרופ' מרגלית זיו, ד"ר מחמוד זוהדי, מנהל מחלקת החינוך באום אל פחם, ד"ר אריג' מסארווה, סמירה אלבדור, המפקחת על הגיל הרך בחורה, ד"ר אחמד חליחל והיפא סבאג, מנהלת תוכניות בתמת ישראל במזרח התיכון במכון ון ליר בירושלים.

הפתרון למחסור בספרות הילדים הערבית

הפתרון של התוכנית למחסור בספרי ילדים איכותיים בשפה הערבית נשען בחלקו על ספרות ילדים מקומית, פרי עטם של מספר כותבים וכותבות מקומיים ידועים בחברה הערבית כמו פאדל גמאל עלי, חנא אבו חנא וספא עמירה. בנוסף פעלה התוכנית לייבוא ספרי ילדים איכותיים ממדינות ערביות שכנות כמו ירדן, לבנון ומצרים. תוכנית ההתערבות הניעה ועוררה נשות ואנשי מקצוע שלקחו על עצמם את פיתוח הרגלי הקריאה וההקראה, הן בקרב מערכת החינוך הן בקרב הקהילה והמשפחה, בפעילויות כמו העשרת הספריות הציבוריות ואירועי קריאה והקראה משותפות של הורים וילדים. עם הזמן התפתחו באזור המשולש יוזמות של כתיבת ספרות ילדים ואף יוזמות פרטיות.

נספר כאן על יוזמה מוצלחת שנולדה בעקבות התוכנית – הקמת חנות הספרים החדשנית "مكين Makeen". החנות השתתפה בירידי ספרים בעולם הערבי, רתמה קשרים עם כותבי ספרי ילדים בערבית ומכרה בארץ ספרי ילדים איכותיים.

גם כיום עדיין יש חוסר בספרות ילדים ערבית איכותית, כזו שמותאמת לגיל הילדים, מפתחת את הדמיון ומאוירת כראוי, אולם אין ספק כי אנו נמצאים בעמדה אופטימית וטובה יותר, עם ההבנה שספר ילדים הוא כלי רגשי חברתי וטיפולי ועם הידיעה שיש פתרונות לשינוי המצב.

בזאת אנו ממליצים לרכוש ולקרוא את הספר הילדים צוחקים الأولاد يضحكون של הסופר הסורי המפורסם זכריא תאמר. זהו ספר הילדים הסורי הראשון הרואה אור במהדורה דו־לשונית עברית וערבית והוא חלק מסדרת מַכְּתוּבּ مكتوب של הוצאת מכון ון ליר והוצאת עולם חדש.