טלי בילר עובדת במכון ון ליר 20 שנה. היא עובדת בלשכת ראש המכון ומרכזת את אתר האינטרנט, על שלוש השפות שלו, עוד מימי אחד מגלגוליו הראשונים. טלי גם מגיהה ספרים בהוצאה לאור של המכון, והיא הנציגה של הנהלת המכון בסדרת "מַכְּתוּבּ".

טלי יוצאת לפנסיה וזו ההזדמנות להפנות זרקור אל מי שנמצאת מאחורי הקלעים ובדרך זו או אחרת קשורה לכולנו.

טלי, ספרי לנו מי את, או: איך נראו החיים שלך לפני ון ליר?

נולדתי בקיבוץ גשר הזיו, גדלתי בקריית טבעון ויש לי אח בכור. בצבא הייתי קצינת שלישות, ולאחר השחרור חייתי קרוב לשנה בארה"ב. חזרתי לארץ והתחלתי ללמוד מדעי החברה באוניברסיטת תל אביב, אך במהלך הסמסטר הראשון – בעודי מעיינת בספר כלכלה עב-כרס – נתקלתי במילה שהזכירה לי מילה שפעם למדתי בספרדית, והבנתי שהתחום שלי הוא בלשנות. עברתי לירושלים והתחלתי ללמוד באוניברסיטה העברית בחוגים לבלשנות ולסוציולוגיה (עם העדפה לאנתרופולוגיה).

מילים הן בדמי עוד מהילדות – כתבתי שירים, ערכתי את העיתון של התיכון ופרסמתי בו. התשוקה האמיתית שלי היא לשפות, ומלבד עברית יש לי ידע ברמות שונות בשפות אנגלית, צרפתית, ערבית, ספרדית, לטינית, יוונית עתיקה, שפות גרמאניות עתיקות (אנגלית, גותית, איסלנדית), קופטית וסנסקריט.

בזמן לימודיי עבדתי במזכירות החוג לפילוסופיה, ולאחר סיום התואר החלטתי שלא להמשיך לתואר שני ולקריירה אקדמית. מצאתי עבודה בהוצאת כתר (כי "ספרים זה טוב"), שם הייתי סדרית דפוס (בימים שלפני המחשב האישי), ו"על הדרך" הייתי מתקנת את הכתוב בספרים. מכתר עברתי באותו מקצוע לסטודיו לגרפיקה, שם עבדתי 11 שנה, אח"כ הייתי חמש שנים המזכירה האקדמית של מרכז ציפורי, ומשם עברתי דרך חברת סטארט-אפ עד שהגעתי בסוף 2001 למכון ון ליר.

ואיך זה מתחבר למה שאת עושה במכון?

מבחינתי זה האידיאל: להיות בסביבה אקדמית ולשלב את הכישורים הלשוניים והארגוניים שלי.

מהי החברה האידיאלית בעינייך?

חברה אמפתית, שבה לאנשים אכפת אחד מהשני. כשאני רואה מישהו קם באוטובוס בשביל מישהו אחר זה עושה לי טוב; אני מרגישה שהעולם גרוע פחות ממה שחשבתי.

תוכלי לחלוק איתנו תובנה שלך מהעבודה?

אומרים שידע הוא כוח ולכן רוב האנשים שומרים אותו לעצמם, אבל הניסיון שלי אומר שגם לחלוק בידע זה כוח. 

ומה לא כתוב ב־CV שלך?

טיפלתי בקליניקה בשיטת אבי גרינברג (שיטה אלטרנטיבית). עם הידע הזה זכיתי לעזור לאנשים גם במכון.

שננסה לתמצת במילה אחת?

כשתהיי גדולה תהיי:

בפנסיה!

*ה*דיסציפלינה, ב-ה"א הידיעה:

אסטרופיזיקה: אני קוראת וקוראת ונשארת פעורת פה. מעורר השתאות בעיניי שאפשר לדעת מאילו חומרים עשויה האטמוספרה של גרם שמימי במרחק אלפי שנות אור.

ציטוט/אמירה/פתגם שמוביל אותי:

טוב לו לאדם שלא נולד משנולד.

וגם: כיוון שאין אלוהים לא נותר לנו אלא לחמול אחד על השני. 

ההוגה הכי-הכי שווה:

דייויד בנעטר – פילוסוף אנטי-נטליסט. גיליתי אותו רק לאחרונה, והוא אומר בדיוק מפתיע את מה שאני אומרת כל חיי.

הפינה שלך בון ליר:

הלשכה: תמונה קינטית של קיר שלם שמשתנה כל הזמן ויפה בכל רגע ורגע, בכל עונה ושעה. זה יופי שמרומם את הנפש.

מכון ון ליר זה:

מקום יפהפה לעבוד בו – בתוכן ובצורה. 

לקריאת כתבות זרקור נוספות: דניאל יונס, אדם קלין אורון, חנאן סעדי, ורדה שיפר, רונית טפיירו.