גם בשגרה, וללא קשר למשבר הקורונה, העסקים הקטנים בישראל מתמודדים עם מכשולים רבים. אחת הבעיות העיקריות של העסקים הקטנים היא המימון והאשראי. בעיית האשראי נובעת בין השאר מ"חשד" שדבק בבעלי העסקים הקטנים, והתפיסה – המוטעית כמובן – שהם לקוחות "לא טובים" שאינם מחזירים הלוואות. כלל העסקים הקטנים בישראל סובלים מחסם זה, אולם קיומו בולט הרבה יותר בחברה הערבית. כך למשל, הנתונים מראים כי יותר מ־72% מהעסקים הקטנים במגזר הערבי מתקשים בגיוס הון (בהשוואה ל־35% במגזר היהודי).

מאמרה של לנא ורור, "כלכלת הלאום: מצוקתם של העסקים הקטנים בחברה הערבית בישראל – חסם גיוס האשראי", פורסם בגיליון השמיני של מנבּר ועוסק בבעיה זו. כמעט כל העסקים שנמצאים בבעלות ערבים בישראל (95.8%) – הם למעשה עסקים קטנים. עובדה זו מחריפה את התמונה הקשה שעולה מהנתונים במאמר, המתאר מצוקת מימון מהותית. מצוקה זו מהווה אבן נגף קריטית לפני יזמים המבקשים להקים עסקים או להרחיב פעילות עסקית קיימת. כך למעשה נבלם בחברה הערבית שגשוג עסקי, אשר יכול היה לתרום תרומה משמעותית למשק בכללותו (שהרי גם עסקים קטנים מחזירים את ההשקעה למדינה בדרכים שונות, החל מתשלומי מיסים ועד לגידול דור אחראי ועצמאי כלכלית המביא להפחתת התלות בקצבאות).

המאמר מציע למדינה להשקיע משאבים וחשיבה בנושא, על מנת לבנות תוכנית מפורטת לתיקון הליקויים ולקביעת מדיניות לטווח ארוך. זאת, לצורך עידוד התפתחותם של עסקים קטנים בחברה הערבית, מתוך הבנה כי הצלחתם של עסקים קטנים במגזר הערבי תביא לשגשוג המשק כולו ותקדם את כלכלת המדינה ואת רווחת תושביה כולם.

נושא המאמר ומסקנותיו חשובים ורלוונטיים עד מאוד דווקא בעת הזאת.