מאבקן של נשים חרדיות על הזכות להיבחר לכנסת; השתלבות צעירים ערבים בחברה הישראלית; עולם השתלות האיברים; ביטול הזכות להפסקת היריון; זהותם של חסרי הבית בישראל; עתידם של עוברים שהוקפאו לפני שנים רבות; ילדים ללא גישה לספריה ציבורית. אלו הן רק חלק מהמלצות הקריאה והצפייה שריכזנו גם השנה לרגל יום זכויות האדם הבינלאומי שחל בעשרה בדצמבר.

דיון מקוון על ספר: הקוד האתני | קב"א, מזרחים, אשכנזים

הקב"א, מכשיר המיון הראשי והראשוני הקובע את גורלם הצבאי של המתגייסים והמתגייסות, התגבש ועוצב בשנות החמישים של המאה העשרים. במשך השנים נוצרו סביבו שמועות, מיתוסים ואגדות אורבניות, אך הוא נותר עמום ואפוף מסתורין, בגדר "קופסה שחורה". ספרו של ד"ר זאב לרר מציע מבט סוציולוגי מעמיק וחדשני על השאלה כיצד פועלת פרקטיקה של גזענות ממוסדת בארגון מודרני וכיצד היא מתאפשרת. ההתחקות על קורותיו של הקב"א חושפת סיפור כואב בעל מעמד מכונן בעיצוב היחסים בין מזרחים לאשכנזים בישראל, ומתארת את הדיכוי התרבותי והפוליטי של יוצאי ארצות ערב דווקא בתוך מוסד שהבטיח להם שוויון, שותפות וכבוד לאומי.

מאמר ודיון מקוון: ארצות הברית מבטלת את הזכות להפסקת היריון

ביום שישי, 24 ביוני 2022, פסק בית המשפט העליון של ארה"ב על ביטול פסיקת "רו נגד וייד", פסיקת ביהמ"ש העליון מתחילת שנות ה־70 שקבעה שזכותן של נשים לעבור הפסקת היריון מוגנת על ידי החוקה האמריקנית. המשמעות של ביטול הפסיקה הזו היא שכל מדינה בארצות הברית יכולה לקבוע בעצמה את מדיניותה בנוגע לחוקיות של הפסקת היריון. בטקסס, באלבמה, באוקלהומה, במיסיסיפי ובמדינות נוספות בארצות הברית, כבר החלו לחוקק חוקים שיאסרו לחלוטין או כמעט לחלוטין על הפלות. ככל הנראה לא רחוק היום שבו בחלק מהמדינות הללו התסריט שבו נשים מואשמות בעבירה פלילית כיוון שעברו הפסקת היריון יהפוך למציאות.

ספר: בין הבית לרחוב | היעדר ביטחון דיורי בישראל

בשנים האחרונות עלה בישראל מספרם של האנשים הנתונים במצוקת דיור; מקצתם חסרי קורת גג ומקצתם חסרי בית סמויים, אנשים שאין להם מקום מגורים קבוע ובטוח. נשאלת השאלה מי ייחשבו חסרי בית: האם אלו רק אנשים שמתגוררים ברחוב או גם מי שנמצאים על סף פינוי מביתם או מתגוררים אצל קרובי משפחה וחברים? האם נשים שסובלות מאלימות ומקום מגוריהן אינו בטוח יכולות להיחשב חסרות בית? וכיצד יוגדרו הבדואים תושבי הכפרים הלא מוכרים שבתיהם נהרסים חדשים לבקרים? שאלות אלו ונוספות עומדות במרכז ספרה של שלומית בנימין.

מאמר, הרצאות ודו"ח מחקר: מה עתידם של העוברים המוקפאים?

עוברים מוקפאים שאין להם דרישה עדיין נחשבים חלק מהתא המשפחתי, או שאפשר להחשיב אותם חלק מהמדע? מדובר באוכלוסייה הולכת וגדלה, למרות שהיא תופסת מקום קטן, וגורלה מעלה שאלות אישיות ואתיות. מחקרם של ד"ר רועי גילבר וד"ר סיון תמיר בודק מה עתידם של העוברים המוקפאים של אותם זוגות שעוברים את תהליך שימור הפוריות, והממצאים בהחלט מפתיעים.

מאמר: הסרט "אשת חיל" והפמיניזם החרדי

סרטה היפה והמרגש של אנה סומרשף, "אשת חיל", מלווה את צמיחתן של תודעה ופעולה פמיניסטית בקרב קבוצה של נשים חרדיות שהקימו את תנועת "נבחרות: נשים חרדיות לייצוג, שוויון וקול", המגדירה את עצמה כתנועה חרדית פמיניסטית להכשרת מנהיגות נשית, שיח ותודעת זכויות בקהילה החרדית. בלב הסרט שתי גיבורות: אסתי שושן ואסתי רידר אינדורסקי; ושני מסלולי פעולה מרכזיים. זהו מאבק על הזכות להיבחר, זכות בסיסית וראשונית בהגדרה המצומצמת והפורמלית ביותר של משטר דמוקרטי, שחסומה בפניהן.

ספר: גוף יחיד רבים | הכלכלה הפוליטית של איברים להשתלה

הרעיון לפרק את הגוף לגורמיו ולהרכיבו מחדש, אגב החלפת איבר פגום באיבר בריא, פרנס במשך שנים רבות את עולם הדמיונות והפנטזיות של הרפואה. הדימויים של הגוף ל"מחסן של חלפים", של האיברים ל"חלקי חילוף", של החליפין ל"סחר באיברים", ומנגד – של תרומת האיברים ל"מתנת חיים", מנחים את המחשבה המקובלת על השתלות איברים. חלקי חילוף או מתנת חיים? פגיעה בכבוד האדם או האדרתו? כך או כך, עובדה היא ששפת הדיון בעולם ההשתלות היא שפה מטפורית. ספרו של ד"ר חגי בועז עוקב אחר מסלוליהם של איברים להשתלה מגוף לגוף, ובתוך כך מנסח מחדש מושגים מקובלים ומציע הסברים חדשים ומסגרות ניתוח חלופיות לעולם השתלות האיברים, בישראל ומחוצה לה. 

מאמר: הקראת ספרים לילדים בחברה הערבית בישראל

מה יעשו ילדים ללא גישה לספריה ציבורית? מה יעשו ילדות שלא קראו להן ספרים בילדותן? כיצד יתחילו הילדות והילדים הללו את כיתה א'? בחברה הערבית התשובה היא חד משמעית: אוצר המילים שלהם יהיה דל והערבית הספרותית תהיה להם כשפה זרה; הילדים יחוו פער קוגניטיבי, חברתי ורגשי והישגיהם הלימודיים יהיו נמוכים. קריאת ספרים בגילאי טרום בית הספר מעצבת את דפוסי החשיבה של הילד ואת גישתו לעצמו ולעולם ומניחה את היסוד להון התרבותי שלו ולהצלחתו בבית הספר ובחינוך הגבוה.

דיון מצולם: "אתה אזרח, כאילו?" צעירים ערבים בין המדינה לבית

האם גל האלימות שהתפרץ במאי 2022 חשף מתח לאומי או מעמדי-חברתי? או שמא את שניהם? ומה הוא מעיד על האפשרות של צעירים ערבים להשתלב בחברה הישראלית? הסדרה התיעודית "קרוב רחוק قربة غربة" מציגה דיוקן של הדור הערבי הצעיר בישראל שנאבק להגדיר את זהותו האישית והפוליטית, תוך התמודדות עם הרצון בשייכות ובקרבה למשפחה.

מתוך כתב העת ”הזמן הזה”: תנועת זכויות האדם בשירות כלכלת אי-השוויון / נילס גילמן

ספרו החדש של ההיסטוריון סמואל מוין מראה כיצד עלייתה של תנועת זכויות האדם בשנות השבעים תרמה להתבססותו של העידן הניאו-ליברלי, שמאז ועד היום החריף את אי-השוויון בתוך מדינות בקנה מידה שמתקרב לזה של המאה התשע-עשרה. אף שמקדמי זכויות האדם לא נטו חיבה יתרה לניאו-ליברליזם, התמקדותם בזכויות הפרט וחשדנותם כלפי המדינה – שראו בה מקור לדיכוי – התיישבו היטב עם הפרויקט הכלכלי-פוליטי של קנאי השוק החופשי.