כיצד משפיע האקלים הפוליטי הנוכחי על מערכת הבריאות?
ד"ר חגי בועז | 01.03.2023 | צילום: יוסי זמיר, שתיל סטוק
אנו נמצאים כעת במשבר חסר תקדים כמעט בכל תחומי החיים בישראל. המהפכה המשטרית, העוינות למערכת המשפט, למומחים וגופי מומחיות שונים (יועצים סביבתיים, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הספרייה הלאומית). גם מערכת הבריאות מצויה בעין הסערה בימים אלה. האיום הוא נורמטיבי: נדמה שעצם הערכים עליהם מושתתת מערכת הבריאות הציבורית נמצאים תחת התקפה. אידיאולוגית ההפרטה מבית המדרש של פורום קהלת, הכוח הבלתי מרוסן שהממשלה מבקשת לעצמה מצטרפים לקיצוניות ולקוטביות. חוק החמץ, התבטאותה של ח"כ אורית סטרוק בדבר הזכות לא לטפל בחולה להט"ב או לא יהודי, ההפרדה בין יולדות יהודיות לערביות – הן רק חלק מהסכנות הנורמטיביות שעומדות בפני מערכת הבריאות באקלים הפוליטי הנוכחי.
עיקר כוחה של מערכת הבריאות הישראלית נובע מהתשתית המוסדית הציבורית החזקה שלה שנוצרה לפני מאה שנים. יתרונה של מערכת זאת באה לידי ביטוי ביכולת הארגונית הגבוהה של מערכת הבריאות להתמודד עם מגפת הקורונה. המחויבות לכלל הציבור הישראלי באה לידי ביטוי גם בכיסוי ביטוחי רחב יחסית. בעיקר, מערכת הבריאות הישראלית מפורסמת בשילוב בין יהודים וערבים בצוותים המקצועיים שלה בכל הדרגים. אמנם, מערכת הבריאות אינה מושלמת וניתן לצעוד עוד קדימה בכל הקשור בשוויון ובסל הטיפולים המוצע, אך האידיאולוגיה הנוכחית שממשלת נתניהו מאמצת חותרת תחת כל הבסיסים הנורמטיביים והמוסדיים של מערכת הבריאות.
כך למשל, כוחה הלא מרוסן של הממשלה והקטנת יכולת הריסון שלה על ידי המערכת המשפטית עלולים לפגוע בשוויון הטיפול. בתקופת מגפת הקורונה, ביקש השר לביטחון פנים אמיר אוחנה לשלול מאסירים זכאות לחיסונים. התערבות בג"ץ מנעה זאת. המערכת המשפטית גם שמה סייגים ברורים להפרטה של מערכת הבריאות הציבורית ולהרחבה של שירותי רפואה פרטיים (שר"פ). אלה רק שתי דוגמאות, אך הן ממחישות את הסכנות ביחס למערכת הבריאות.
ביום ראשון, ה-12 במרץ 2023, נערך במכון ון ליר בירושלים ערב שהצביע על ההשלכות השונות של המצב הנוכחי על מערכת הבריאות. בערב השתתפו בכירות ובכירים ממערכת הבריאות בישראל שיציגו מעמדתם וניסיונם המקצועי את האתגרים, הסכנות והאיומים שעומדים לפתח מערכת הבריאות בישראל: פרופ' נדב דוידוביץ', פרופ' נחמן אש, פרופ' דינה בן יהודה, פרופ' חיים ביטרמן ופרופ' רבקה כרמי.