מהמנהרע והלאה: הזמנה להתקבץ ולהביט ביחד על ההווה

ד"ר טל ניצן | 18.09.2024 | צילום: יהל גזית

חירות נשים. צילום - יהל גזית

המציאות היומיומית של השנה האחרונה היא סְחַרְחָרָה של אלימות ואימה, של אובדן פיזי וסימבולי, של חוסר אונים וזעקה. זו סְחַרְחָרָה שבניגוד לחוקי הפיזיקה אינה מאיטה עם החיכוך באוויר, אלא מאיצה דווקא.

 

להביט לתוך המנהרה

ב-10 בספטמבר 2024 הציג דובר צה"ל לעולם את המנהרה שבה הוחזקו ונרצחו אורי דנינו, אלכס לובנוב, אלמוג סרוסי, הרש גולדברג-פולין, כרמל גת ועדן ירושלמי, שנחטפו מישראל לרצועת עזה ב-7 באוקטובר. הסרטון אִפשר לציבור בישראל לראות לראשונה ובאופן מתווך את התנאים הקשים שבהם נאבקו השישה לשרוד: מחילה חשוכה, נמוכה וצרה, מחניקה ולחה, שנמצאו בה בקבוקי שתן, דלי ששימש בור ספיגה, מוצרי היגיינה של נשים, וכן תרמילי הקלצ'ניקוב וכתמי הדם המסמנים את מקום הירצחן.ם. חשיפת המנהרה השאירה אותנו ללא יכולת להסיט את המבט מהזוועה שהתרחשה, עם הבנה שהמציאות הזאת ממשיכה ותמשיך להתרחש, ועם שאלות כיצד נמשיך הלאה. נדמה כי הכוונת המבט עצרה (לרגע?) את הסחרחרה וקיבעה את כולנו במעמקי המנהרע: כפופות, חסרות נשימה, וחסרות יכולת להתבונן אל מעבר לאלומת האור הקצרה של הפנס המוחזק עבורנו ולהבין את המציאות הזאת. בלי להמעיט מסבלן.ם של החטופות והחטופים, נדמה כי מבחינה מטפורית כולנו נמצאות ונמצאים בתוך מנהרה אפלה.

למעשה, בניגוד לתחושת המחנק והאפלה, אנחנו מסתחררות כפסע מפתחה של המנהרע, ולא בתוכה. כדי שלא ניפול למעמקיה, אנחנו צריכות להתעקש להתבונן על מישורי המציאות שלפנינו מנקודות מבט נוספות ושונות מאלו שסימנה אלומת האור; נקודות מבט שיסייעו לנו למצוא נקודות אחיזה ויציבות מחוץ למנהרע.

"יותר נשים בראש. כי מגיעה לנו פוליטיקה אחרת". צילום: אינס אוסרף
צילום: אינס אוסרף

 

להרחיב את המבט

יזמנו את הכנס "של מי המלחמה הזו? מבטים פמיניסטיים על ההווה" כדי לבחון כמה שאלות: באילו דרכים נוספות, ומבעד לאילו עדשות, אפשר להתבונן על המציאות? איזה ידע מזמנים מבטים נוספים ומה אפשר להסיק ממנו על האפשרויות לפעולה? ומי מסוגלות ומסוגלים להשפיע על ההווה והעתיד שלנו ולעצב אותם?

הפעולה והמחקר הפמיניסטי פועלים בדרך כלל לחשיפת מנגנונים חברתיים סמויים, אך בנקודת הזמן הנוכחית נראה שמוקד הפעולה והמחקר הפמיניסטי נמצא בפיענוח המציאות היומיומית הגלויה ולא בחשיפת זו שמתחת לאדמה.
זה שנה, מאז החלה המלחמה, ארגונים פמיניסטיים בישראל בוחנים היבטים מגדריים של המלחמה בגבולות מדינת ישראל מנקודות מבט שונות. כיצד מצבי משבר משפיעים על רמת מחויבותה של המדינה להגן על אוכלוסיות מוחלשות, כמו נשים, מיעוטים ואנשים שחיים בעוני? כיצד המלחמה משפיעה על ביטחונן האישי של נשים בביתן ובקהילתן, בייחוד במציאות נפיצה שבה חימוש אזרחי הופך נפוץ יותר, ולעומת זאת שירותים חברתיים, למשל בתחום בריאות הנפש, נעשים נגישים פחות בשל קיצוצי תקציב והסטת משאבים לטובת המאמץ המלחמתי, אף שהצורך בהם עולה על רקע השפעות המלחמה? כיצד המלחמה משפיעה על מצבן הכלכלי של נשים (היעדרות בני זוג, סגירת מקומות עבודה, קיצוצים בשירותי רווחה) בכלל ושל נשים ערביות (בשל לחצים פוליטיים) בפרט? מהן הבעיות המבניות – חוסר ייצוג במוקדי כוח וקבלת החלטות, סוגים שונים של חקיקה, מדיניות ובירוקרטיה – שמחמירות במצבי משבר?

בד בבד עם סקירת השאלות שחותרות להאיר את הקשיים הגלויים, היומיומיים והממוגדרים של המלחמה, המחקרים הללו מחפשים להרחיב את המבט ככל האפשר: לשמוע את קולותיהן של נשים בדוויות, לבחון את הרלוונטיות של יעדי הפיתוח של האו"ם למתרחש בישראל, וכן להבין ולהציע דפוסי פעולה שעוצבו במדינות המתמודדות עם מצבי חירום מחמת משברים ביטחוניים וכלכליים, אסונות טבע ומגפות, וגם דפוסי פעולה שעוצבו בישראל בתקופת הקורונה.

לצד ארגונים פמיניסטיים, גם חוקרות פמיניסטיות בוחנות נקודות עיוורון במציאות החברתית הנוכחית: פרקטיקות המתמירות שיח ביטחוני בשיח רגשי ומונעות מאיתנו דיונים משמעותיים במציאות חיינו ואת היכולת לבקר ולעצב אותה; שותפויות בין נשים שונות שחיוניות לקיום היומיומי בימי מלחמה, ומנגנונים חברתיים וקהילתיים המאפשרים את שיתופי הפעולה הללו; התבוננות באיום הקיומי כבנקודת התחלה משותפת למאבק הדדי לשם הישרדות והצלה. התובנות הללו מעגנות את אחיזתנו במציאות כאן ועכשיו ומאפשרות לנו לחשוב גם על עתיד מחוץ ומעבר למנהרע.

"נשים דורשות חיים". צילום: יהל גזית
צילום: יהל גזית

 

להבין את ההווה ולקדם עתיד טוב יותר

נקודות מבט נוספות על מציאות חיינו ועל היכולת לקדם עתיד טוב יותר אנחנו מבקשות לשמוע גם מנשים הממוקמות בזירות השפעה ומנהיגות. נבקש להבין אם, כיצד ובאילו נסיבות נקודות המבט שלהן מאפשרות פעולה מיטיבה, באילו מרחבים הן מצליחות להניע פעולה, מהם היתרונות והחסמים של פעילותן במרחבי מדיניות ומנהיגות, וכיצד נראה העתיד מנקודת מבטן.

ביום ראשון הקרוב נתכנס במכון ון ליר בירושלים כדי להתעקש שקיימות דרכים נוספות להבין את ההווה, להתבונן על מציאות חיינו מנקודות מבט פמיניסטיות, להכיר בחשיבותן ולחשוב ביחד כיצד נוכל לקדם עתיד טוב יותר לכולנו.

---

ד"ר טל ניצן היא הרכזת האקדמית של פורום סופי דיוויס לחקר מגדר סכסוכים ויישובם ומרצה בתוכנית המוסמך ללימודי מגדר ומגוון באוניברסיטה העברית בירושלים.

הכנס "של מי המלחמה הזו? מבטים פמיניסטיים על ההווה" התקיים במכון ון ליר בירושלים ביום ראשון, 22 בספטמבר 2024, בשעות 14:15–19:30.

    הרשמה לאירוע

    הצטרפות לרשימת התפוצה