חוסר ביטחון, ספק עצמי, בושה, אשמה וחרדה – רגשות המוקצים לבני מעמד העובדים. נשים ממעמד העובדים מתחברות לרגשות אלה, כחלק בלתי נפרד ממפגש ממשי או מדומיין עם בנות מעמד הביניים ועם המבט המעמדי השיפוטי, השולל את התנהלותן על כל היבטיה ובמיוחד את תפיסת האחריות האימהית. 

נהוג לחשוב על רגשות כדבר טבעי ואוניברסלי, אך למעשה – מנגנון מרכזי בשיעתוק המבנה המעמדי הוא הקצאה דיפרנציאלית של רגשות. כאשר מתרחש חיבור לרגשות המוקצים מעמדית התוצאה הינה חוסר יכולת של הנשים להרגיש בנוח עם עצמן, נוכח הידיעה שהאחרים ביקורתיים כלפיהן. 

להבטיח עתיד טוב יותר

במחקר הדוקטורט שלה בחנה ד"ר סיניאל עתאמנה את תהליך ההעברה הבין-דורית בין אימהות לבנות ערביות פלסטיניות החיות בעוני בישראל, בהקשר של המשמעויות המיוחסות לעבודת הבנות בשכר בתקופת התיכון, לרכישת השכלה ולנישואין. אחת משאלות המחקר שלה בחנה כיצד אימהות מפעילות את משאבי הרגש שלהן כדי שלא לשעתק את חיי המצוקה והעוני, ולהבטיח לילדיהן עתיד טוב יותר. זהו דגש שלרוב חסר במחקרים ממוקדי עוני.

מפרספקטיבה של יחסים מעמדיים, חוקרות פמיניסטיות מציעות להפנות מבט למצבים שבהם נשים ממעמד העובדים מסרבות לשתף פעולה עם הרגשות המוקצים להן, ומפתחות נקודת מבט ביקורתית כלפי אלו הממוקמים בעמדות פריבילגיות. את הסירוב לאמץ את נקודת המבט השוללת אותן מכנה החוקרת בוורלי סקגס (Skeggs) "פוליטיקת רגש". באמצעות מונח זה סקגס מנתחת את האופן שבו חוויות ורגשות שליליים של מבוכה ובושה נהדפים על ידי נשים ממעמד העובדים: על ידי שיפוט ערכי חֲלופי נשים אלו ממירות את הרגשות השליליים לרגשות חיוביים ומחזקים כמו גאווה, כבוד וערך עצמי, תוך שהן הודפות את הפריבילגיה המעמדית של האחרים. כך לדוגמה מונירה, אימא לחמישה ילדים, סיפרה שהיא נאלצת לעבוד קשה בניקיון ובמפעלים כדי להדוף את תחושת המבוכה והבושה הנובעת מהחובות הכספיים של בעלה:

אני עובדת, לא רק עובדת! אני קורעת את עצמי, את יודעת למה? בגלל שלא יבואו וידפקו לי על הדלת לבקש כסף, מאוד קשה לי עם זה שהשכנים רואים ושומעים שאנו חייבים כסף. לא, אני לא אסכים לזה, אני מנסה כמה שאפשר לשמור על הכבוד העצמי שלי ושל הילדים שלי, שאנחנו מסתדרים ולא חסר לנו כלום.

פרקטיקות של אימהות

ממצאי המחקר מלמדים שאימהות ערביות פלסטיניות ממעמד העובדים חותרות תחת נורמות חברתיות במאמץ להיחלץ ממציאות של הדרה ומצב כלכלי דחוק. דוגמה אחת לפרקטיקה שמפעילות האימהות מתייחסת להֶצבֵּר הון רגשי אצל בנותיהן על ידי מעקב ומחויבות כלפי בית הספר. לדוגמה אמירה, אימא לשישה ילדים, מתארת איך היא מנסה להעביר לבת שלה הצבר הון רגשי על ידי הדגשת חשיבות ההשכלה דרך שיחות ומעקב עם בית הספר:

את רואה את ניסרין (הבת), היא עכשיו בתיכון. כולם בבית הספר מכירים אותי ואני עוקבת אחרי ציוני המגן והבגרות שלה. אין סיכוי שהיא תסיים ללא בגרות ותעודה!!! ולא תמשיך לקראת לימודים באוניברסיטה. מה היא תהיה בעתיד ללא התעודה שלה!!! אני יושבת איתה הרבה ומדברת על בית הספר, מנסה כמה שאפשר לעודד אותה ולהדריך אותה עד כמה שאני יכולה ומתאפשר לי.

הצבר הון רגשי נחשב למשאב רגשי התומך בהתמודדות עם אתגרים וחסמים חברתיים וכלכליים. המחקר מחזק את הרלוונטיות של המושג גם ביחס לאימהות ממעמד העובדים, ולא רק לאימהות ממעמד הביניים, כפי שנטען בעבר. מעורבות האימהות בבית הספר מסייעת לבנות לבסס תחושת מכובדות וערך עצמי מול המבט הבית ספרי והחברתי, באמצעות הצבר הון רגשי. פיתוח חסינות מאפשר לבנות להתמודד בצורה יעילה יותר עם המערכת הבית ספרית. 

חשיבותה של ההשכלה

תהליך נוסף הוא התנגדות לתפיסת הסקסיזם המיטיב (Benevolent Sexism), הצומחת מהיבטים מבניים של יחסי גברים ונשים, ומתארת את הנשים כיצורים טהורים הזקוקים להגנה ואת הנישואין בגיל צעיר כדרך הנגזרת ממנה. האימהות במחקר, שלחלקן אין אפילו השכלה תיכונית מלאה, פועלות נגד תפיסה זו על ידי הדגשת חשיבות ההשכלה כאמצעי הגנה בפני העתיד הלא בטוח. צורת פעולה זו מערערת על הציפייה הקהילתית, הרואה בנישואי נערות צעד הכרחי בביסוס מכובדות. האימהות מדגישות ומצדיקות בפני הבנות את חשיבות ההשכלה, באופן המחזק את הסיכויים לדחיית הנישואין. הפעולות שהאימהות נוקטות בתוך המרחב החברתי והתרבותי מעצבות את הסובייקטיביות שלהן, המועברת לבנותיהן בצורה של רגשות, תפיסות והזדהויות. 

 המושג סובייקטיביות פוליטית, שאיתו אנחנו עובדות במסגרת קבוצת המחקר "ארגז הכלים ליצירת סובייקטיביות פוליטית פמיניסטית" במכון ון ליר, מאפשר לנו להבין כיצד פרקטיקות הפעולה של האימהות, בהצטלבות של מעמד, מגדר ואתנו-לאומיות, מכוונות ליצירת תחושת ערך ומכובדות ולדחיית רגשות של מבוכה ובושה בגיבוש עמדת הסובייקט שלהן ושל בנותיהן.

קטע לצפייה מתוך הסדרה "קרוב רחוק" של משתתפי חממת הקולנוע: איילת בכר, אחלאם כנאען וניקולאס יעקב (מדקה 08:07 עד 10:39)

סיכום

המחקר מציב זרקור על דינמיקת היחסים בין אימהות ערביות פלסטיניות בישראל ובנותיהן, תלמידות תיכון. המחקר מבליט את הקשר בין אימהות ובנות החיות בעוני כקשר חיוני המבוסס על תלות הדדית, על אחריות ועל מוסריות, כהיבטים המכוננים סובייקטיביות פוליטית. דבר זה מאפשר חשיבה לקראת פעולה פוליטית ברמת המדיניות – כזו שיכולה להוביל לשינוי במעגלים המשפחתי והחברתי, אם יונגשו לאימהות המשאבים הנדרשים, שיאפשרו מימוש הפוטנציאל האישי והלימודי של ילדיהן. 

פירוט נוסף על המחקר הוצג באירוע שנערך במכון ון ליר בפתיחת שנת הלימודים, "מעבר למכנסונים: ילקוט פמיניסטי לשנת הלימודים".

כתבה: ד"ר סיניאל עתאמנה, התוכנית ללימודי מגדר, אוניברסיטת בר-אילן; משתתפת בקבוצת המחקר "ארגז הכלים ליצירת סובייקטיביות פוליטית פמיניסטית", מכון ון ליר