תיק העבודות ״הזמן שאחרי המהפכה״ מתחיל בדוקומנטה חמש־עשרה אך מציע מסע מדומיין בזמן ובמרחב בעקבות אמנות וקולנוע מיליטנטיים, עוקב אחר השתנות הדימוי הנע מפילם לווידיאו, ומזמין לתנועה בין יבשות, מרחבים וזירות פעולה לאורך חמישים השנים האחרונות. הוא חוזר לאחור, אל מאבקי השחרור של שנות השישים והשבעים ואל הפסטיבלים הגדולים והתערוכות שהתקיימו ברחבי אפריקה, המזרח התיכון, אסיה ודרום אמריקה בעשורים אלו – רגע ייחודי בזמן, שהתאפיין בשיתופי פעולה הדוקים בין לוחמי חירות, אינטלקטואלים ואמנים ובקשרי סולידריות בין מאבקים שונים במה שכונה אז "העולם השלישי" וכיום מכוּנה הדרום הגלובלי. השתתפותם האינטנסיבית של אמנים במאבקים האלה הותירה ארכיונים שנוכחותם החוזרת בווריאציות שונות, בעבודות אמנות ובתערוכות עכשוויות, שומרת על המיתולוגיה של מאבק השחרור, אך בה בעת מכפיפה אותם להלכי המחשבה ולתפיסת הפוליטי של העשורים האחרונים. כמו הדוקומנטה עצמה, גם תיק העבודות כולל פרויקטים קולקטיביים לצד עבודות של יוצרים יחידים, עבודות שגם הן מורכבות מקולאז׳ ויזואלי של דימויים נעים מתקופות שונות. הפרויקטים המוצגים כאן מרחיבים את המחשבה על האופן שבו אמנות מתמקמת ביחס למאבקים פוליטיים, ועל ההשפעה של התמקמות זו על צורות ייצוג ותצוגה משנות השבעים ועד היום. הדימויים המלווים את תיק העבודות לקוחים מתוך סרטים ועבודות וידיאו, הצבה של חללי תצוגה וארכיונים של מאבקי שחרור ותנועות מאבק. זוהי תערוכה שמציגה תערוכות, מתבוננת בייצוג ובאופן הצגתו ובוחנת את השתנות המבט והפעולה הפוליטית־אסתטית.