כמו המסות בגיליון זה, גם תיק העבודות דן בשאלה של זהות ממוקפת – ובפרט בזו של יוצאי אתיופיה בישראל – באמצעות עבודות של אנטנש יאלאו, טגיסט יוסף־רון, מיכל וורקה ומשה טרקה. בהקשר של יוצאי אתיופיה, הדיון בזהות ממוקפת עוסק בדרך כלל בקטגוריות החברתיות של ישראליוּת ואתיופיוּת. בתיק העבודות הדיון מורחב לקטגוריה נוספת, שנוכחת גם היא באופנים מסוימים – קטגוריית השחורות, בניסיון להבין מה הרלוונטיות שלה עבור האמנים, מה בין אתיופיות לשחורות והאם הן קטגוריות חופפות. העבודות נעות בין הקטגוריות השונות ומרחיבות את הדיון הסוציולוגי בהן, ועוסקות במשבר ההגירה, בניסיון ההתערות הכושל, במקומה של האמנות האתיופית המסורתית באמנות העכשווית ובמקומו של האמן האתיופי. הצבע השחור כצבע בכלל או כצבע עור ממלא תפקיד עדין ביותר בעבודות אלו, ויש בכך כדי לשקף מתחים בין הדור הראשון לשני בתוך הקהילה האתיופית.

דימוי: מיכל וורקה, דרך העיניים שלהן, אקריליק על קנבס, 2022