עפרי אילני זימן ארבעה חוקרים וחוקרות לשיחה על מינים פולשים ועל שמירת טבע. השיחה נפתחת ב״שיבה לטבע״ במחקר העכשווי מול היחס החשדני כלפי הטבע בתיאוריה הביקורתית המקומית – הטבע כאמונה התמימה בטבעי המתנער מהחברתי וכאידיאולוגיה רומנטית כוזבת. מה יכול להיות מקודד בטבע האנתרופוקני, האחוז במעשי האדם, בחיה ובטכנולוגיה גם יחד, שאיננו עוד ביטוי לחפות או לתום? בטבע שכזה מתערערת ההבחנה בין מינים מקומיים (״טבעיים״ למקום) למינים פולשים (״זרים״ למקום). יש לחשוב מחדש על חוסר טבעיותן של המיינות, למשל, במרחב הארץ־ישראלי, ולעשות זאת גם במושגים פוליטיים אנלוגיים: ילידיות, קולוניזציה, ואפילו היהודי הנודד. מכאן עולה השאלה מהי נקודת האפס של הילידיות המיננית. האם רוב המינים הנחשבים ילידיים לאזור, ובהם הצבר, התאנה או החרוב, היו בתחילת דרכם כובשים זרים? שאלת המינים הפולשים, כך עולה מהרב־שיח, מקפלת בתוכה כמה ממאפייניו של העולם האנתרופוקני העכשווי: השתלטות של מינים אחדים והכחדה של מינים רבים אחרים, הומוגניזציה של הטבע, בריתות ותחרות, דלדול ושגשוג. מכאן שהמצב האנתרופוקני אינו רע לכולם באותה מידה; הקונפליקטים קיימים כבר בטבע, הקטסטרופה לא תהיה אחידה, ובכל מקרה היא תהיה מעניינת. גם זה מקור לנחמה.
מה חדש בטבע? שולחן עגול על פראים, צברים ואנשים בישראל של האנתרופוקן
עלמה יצחקי, תמר נוביק, ערן שוורצפוקס, לירון שני
Issue 57 | Winter 2023