מהי תיאוריה ביקורתית? למי היא נחוצה ומדוע? מה משמעות העובדה שאנו חושבים כך ולא אחרת ברגע היסטורי נתון? מה פשר הרגע ההיסטורי שאנו חווים כעת בישראל, ואילו משימות פוליטיות ופילוסופיות נובעות ממנו? בשאלות אלו מתחבטות ההרצאות המאוגדות בספר זה, שנישאו בערב לציון מלאות עשרים שנה לכתב העת תיאוריה וביקורת. ההרצאות מופיעות בספר כמעט כפי שנישאו בעל פה, בניסיון לשמר את תחושת הדחיפות ההיסטורית המאפיינת אותן ואת החיוניות השורה עליהן. הדוברים – עדי אופיר ויהודה שנהב-שהרבני, עורכיו הקודמים של כתב העת; ליאורה בילסקי, עורכת כתב העת בהווה; וחנן חבר, המלווה את כתב העת למן הגיליון הראשון – מתמודדים עם המבוי הסתום שהמחשבה הפוליטית בישראל נקלעה אליו, ומבקשים להרחיב את גבולותיו של מה שנתפס כאפשרי מבחינה פוליטית או תיאורטית. הספר נחתם בתגובתו של גבריאל מוצקין, ראש מכון ון ליר בירושלים, שבה הוא מתפלמס עם הדוברים.