הספר התיישבות והתנגדות בישראל/פלסטין: סוגיות נבחרות ואירועים היסטוריים במבט ארוך טווח מציג תפיסה חדשה, דינמית והקשרית, של ההתיישבות הציונית ושל ההתנגדות הפלסטינית לה לאורך מאה שנה. מאמרי הספר הם פרי דיונים בקבוצת חשיבה שפעלה במכון ון ליר בשנים 2017–2019 וכללה חוקרות וחוקרים מתחומי הסוציולוגיה, ההיסטוריה, הגיאוגרפיה, הכלכלה, המשפט, מדע המדינה ותכנון ערים. הקבוצה התמקדה בדינמיקה של היחסים בין היהודים לפלסטינים מתוך תשומת לב לנקודות מפנה היסטוריות; ואגב ניסיון להתמודד עם מגבלותיהם של רבים מהניתוחים הקולוניאליים-התיישבותיים, שתופסים את המבנה החברתי כיציב וקבוע במידה רבה.

האסופה כוללת מבוא המציג מתווה תיאורטי רחב, ושמונה מאמרים היסטוריים – החל ממאמרם של דניאל דה מלאך ולב גרינברג על התגובה להקמת משטר המנדט הבריטי; עבור במאמריהן של אריז' סבאע'-ח'ורי ושל הימת זועבי על המעבר ממדינה קולוניאלית בריטית למדינת המתיישבים היהודית; וכלה במאמרים שעוסקים בעשורים שלאחר מכן: ארז צפדיה מתאר שלושה גלי התיישבות בערי הפיתוח; אורן שלמה מנתח את הכפפת האוכלוסייה הפלסטינית במזרח ירושלים בשנות האלפיים; גדי אלגזי, מנצור נסאסרה ונעמן טל מציגים שלוש נקודות מבט שונות ומשלימות על ההתיישבות היהודית בנגב/נקב ועל ההתנגדות הפלסטינית להתיישבות זו משנות החמישים ועד שנות השבעים.

הספר רואה אור בימים שבהם הפרויקט הציוני חווה שבר עמוק ואופן התפתחותו בעתיד לוט בערפל. הוא אינו מתיימר כמובן לקבוע מסמרות בסוגיית הדינמיקה של ההתיישבות הציונית וההתנגדות הפלסטינית, לא ברמה התיאורטית ולא ברמה ההיסטורית. תחת זאת מוצע לראות בו קריאה להתבוננות מחודשת על הפרויקט הציוני – בעבר, בהווה וגם בעתיד, וכן הזמנה למחקר שיבחן ברוח הגישה הביקורתית את ההתיישבות וההתנגדות כתופעות שזורות זו בזו העומדות, בצדק, בלב הדיון הציבורי.