בעזרת תובנות תיאורטיות שמצמיח שיח עכשווי פורה, שבמרכזו ביקורת החילון כתזה סוציולוגית וכנרטיב היסטורי, מעבר לחילון: מסורתיוּת וביקורת החילוניות בישראל מציע מסגרת מקורית לבחינה מחדש של המושגים "זהות יהודית", "מסורת", "מודרניות" ו"חילון" בהקשר הישראלי היהודי. הספר מציג מסגרת אפיסטמולוגית שאינה נענית לחלוקות הבינריות כגון דתי/חילוני ומסורתי/מודרני. אפיסטמולוגיה זו, שהמחבר מכנה אותה "מסורתיות", חושפת את הפנים המודחקות והמוכחשות של הזהות היהודית החילונית בישראל; ובעיקר היא חושפת את תלותה של החילוניות בדת המדינה, את הקשר הבלתי ניתן להתרה בין לאומיות לדת, ואת הכחשת הרכיב האתני העדתי במבנה הזהות החילוני. סיכומו של דבר, פרדיגמת המסורתיות מציעה נקודת מבט ביקורתית חדשה וחלופה פורה ומרתקת לבחינה של החברה בישראל ושל הסוציולוגיה שלה.