דוח זה, הרביעי במספר, סוקר בתמציתיות 41 מהלכי הפרטה וארבעה מהלכי הלאמה שביצעה ממשלת ישראל בשנת 2013 – כמחציתם עדכון של מהלכים שהחלו בשנים קודמות ומחציתם חדשים. בראשית 2013 עדיין נשמעו ברקע הדי המחאה החברתית. דוח ועדת טרכטנברג שנכתב בעקבות המחאה המליץ לשקול את מהלכי ההפרטה, ובדוח מבקר המדינה לשנת 2012 נכללה התייחסות, חסרת תקדים בהיקפה ובחומרתה, לסוגיות של הפרטה ומיקור חוץ. אולם בפועל ההפרטה רק הלכה והעמיקה. דוח זה מלמד על התרחבות מדאיגה של השימוש בגורמים עסקיים בשלבי התכנון ובתהליכי הבקרה והפיקוח, בכל משרדי הממשלה ובכל התחומים, ולכן בפעם הראשונה יוחד להם מקום בכל פרק רלוונטי.

מחברי הדוח אינם סבורים כי יש לפסול בהכרח כל הפרטה על הסף; עם זאת יש לחשוב היטב אילו תחומים ראויים להפרטה ומה ראוי שיישאר באחריות המדינה. ממצאי המעקב בשנה זו מלמדים כי אין כל כוונה לעצור את הרכבת הדוהרת הזאת כדי לחשוב על התחומים המיועדים להפרטה, ובעיקר למיקור חוץ, ולבחון אם הכרחי להפריטם. משרדי ממשלה הולכים ומאבדים מיומנויות מקצועיות וידע רלוונטי ומעבירים תפקידי מפתח לגופים פרטיים, וכל זאת בלי מנגנוני פיקוח, בדיקה והכוונה. רגולציה משוכללת אינה ערובה להפרטה ראויה, אך בלעדיה ההפרטה נידונה לכישלון, בייחוד בשירותים החברתיים, שבהם יש להבטיח את אחריות המדינה.

הדוח מתפרסם אחת לשנה כחלק מפרויקט רחב היקף ושמו “אחריות המדינה, גבולות ההפרטה וסוגיית הרגולציה”, המתנהל משנת 2007 במרכז לצדק חברתי ודמוקרטיה ע”ש יעקב חזן במכון ון ליר בירושלים. מלבד פעילותו המחקרית פועל המרכז להטמעת ממצאי המחקר כדי להשפיע על מקבלי ההחלטות ולעורר שיח ציבורי בנושא.

בצוות הפרויקט חברים פרופ’ יצחק גל־נור, מנהל אקדמי; ד”ר אמיר פז־פוקס, מנהל אקדמי שותף וחוקר; ד”ר אייל טבת, מנהל אקדמי שותף וחוקר; ד”ר שרית בן שמחון-פלג, חוקרת ומחברת הדוח השנתי; ד”ר ורדה שיפר, רכזת מחקר על הפרטה ורגולציה בשלטון המקומי; נגה איתן, מקדמת מדיניות ותקשורת; עו”ד יפעת סולל, רכזת תחום חקיקה; ונעמיקה ציון, מנהלת המרכז. במחקר משתתפים כחמישים חוקרים, ובהנהלת המרכז שותפים אנשי מכון ון ליר בירושלים ונציגים מן התנועה הקיבוצית. בהכנת הדוח שותפה קרן אברט בישראל.