עבודה זו בוחנת את התפתחות הפערים בהישגי התלמידים בחינוך העברי במהלך שנות הלימוד. בחינות המיצ“ב שבהן נבחנים התלמידים בכיתות ב‘, ה‘ וח‘ מאפשרות מעקב אחר התפתחות ההישגים והפעלת תוכניות חינוכיות המכוונות לצמצום פערים בהישגים בין קבוצות שונות באוכלוסייה. תוצאות העבודה מראות כי בין כיתה ה‘ לכיתה ח‘ גדלים הפערים בהישגים במתמטיקה בין ילדים להורים בעלי השכלה על-תיכונית לילדים להורים בעלי השכלה נמוכה יותר. הפערים בהישגים בעברית מצטמצמים במידת מה. למרות מדיניות המכוונת לצמצום פערים, מערכת החינוך נוחלת הצלחה חלקית בלבד בצמצום הפערים בהישגים בין ילדים הלומדים בבתי ספר ברמות טיפוח שונות, דבר המחייב חשיבה מחודשת לגבי תקצובם של בתי הספר.