מחקר זה מנתח את הדינמיקה של אוכלוסיית מקבלי הבטחת הכנסה במהלך שני העשורים שקדמו לרפורמה הגדולה במדיניות הרווחה בישראל בשנת 2003. המחקר מתמקד באוכלוסייה הוותיקה בלבד ומציע ניתוח כמותי של הגידול החד במספר מקבלי הבטחת הכנסה בקרב אוכלוסייה זו. אנו אומדים פקטור חבוי המדמה כוח כלכלי המניע את מקבלי הגמלה לפי ארבע עילות זכאות עיקריות, ומתמקדים בשלושה משתנים העשויים לתרום להבנת הסיבות להתהוותו: המשתנה הראשון הוא התמריץ הכספי לעבודה, שנמדד באמצעות יחס ההחלפה (כלומר היחס בין גובה הגמלה לגובה השכר החלופי). לפי התיאוריה הכלכלית, ככל שההטבות הכספיות גבוהות יותר ביחס לשכר המוצע בשוק העבודה כן יפחת התמריץ לעבודה ויגבר התמריץ להישען על מערכת הרווחה; המשתנה השני הוא המחזוריות הכלכלית, שנמדדת באמצעות המדד המשולב למצב המשק שמפרסם בנק ישראל ובאמצעות שיעור האבטלה; והמשתנה השלישי הוא שינויים דמוגרפיים, בעיקר גל העלייה הגדול בתחילת שנות התשעים, שנמדד על ידי מספר העולים וגודל האוכלוסייה בגיל העבודה. אלו הם ממצאינו העיקריים:

א. השפעתם ארוכת הטווח של שלושת המשתנים המסבירים נמצאה מובהקת: נמצא קשר שלילי בין התמריץ הכלכלי לעבודה לבין מספר מקבלי הקצבה – ממצא המתאים לתיאוריה הכלכלית; נמצא קשר שלילי בין גאות כלכלית לבין מספר מקבלי הקצבה; ונמצא קשר חיובי בין גידול דמוגרפי לבין מספר מקבלי הקצבה. ממצאים אלו אינם מפתיעים, ואולם עד כה התמקדו רוב המחקרים בהשפעתם של התמריצים הכספיים לעבודה מתוך התעלמות מתרומתם המובהקת של המשתנים האחרים.

ב. ניתוח הדינמיקה של מקבלי קצבת הבטחת הכנסה בטווח הקצר מצביע על השפעה גבוהה של המחזוריות הכלכלית ושל שינויים דמוגרפיים, ועל השפעה נמוכה של התמריצים הכספיים לעבודה. הסבר אפשרי לתופעה הוא ההבחנה בין זרם הנכנסים למעגל מקבלי הקצבה לבין זרם היוצאים ממעגל זה. הזרם הנכנס מושפע בעיקר מהמחזוריות הכלכלית: בתקופות שפל אנשים נפלטים משוק העבודה ונאלצים להישען על מערכת הרווחה. לאחר שהחלו לקבל את הגמלה, התמריצים הכספיים לעבודה הופכים למשפיעים יותר בהחלטה אם לצאת ממעגל הרווחה.

ג. אנו מזהים נקודת שבר באמצע שנות התשעים: עד לנקודה זו היתה השפעתם של המחזוריות הכלכלית ושל השינויים הדמוגרפיים גבוהה, ואילו השפעתם של התמריצים הכספיים לעבודה זניחה, ולאחריה התהפכה המגמה. הסברים חלקיים לתופעה עשויים להיות שינויים סטטוטוריים – שהביאו לגידול ביחס ההחלפה, וכן כניסתם של עובדים זרים לישראל בקצב גדל והולך – תהליך שהוביל לשחיקת שכרם של עובדים לא מיומנים. שני גורמים אלו פגעו בכדאיות העבודה.

ממצאים אלו מעידים שמספר מקבלי הגמלה מושפע לא רק מהיחס בין גודל הקצבה המוענקת לגודל השכר החלופי, אלא גם מגורמים אחרים, בראש ובראשונה המחזוריות הכלכלית. לפיכך, הצלחתה של רפורמה במערכת הרווחה קשורה קשר הדוק למצב הכלכלה.