הרומן פותח צוהר להיסטוריה הישנה והחדשה, התרבותית והפוליטית של עיראק, דרך שלוש דמויות שגורלן נשזר יחדיו: תאג' אלמולוק עבד אלמג'יד, שהצליחה להתברג בעולם התקשורת הגברי וזכתה לחסותו של נורי אלסעיד בבגדאד של שנות הארבעים; מנצור אלבאדי, עמיתהּ הפלסטיני של תאג' אלמולוק שהיגר לוונצואלה והיה ליועצו של הוגו צ'אווס, אך לא חדל לחלום על תאג' אלמולוק שאהב בסתר עד ימי זקנתו; וודיאן אלמלאח, נגנית הכינור שניגנה בתזמורת הסימפונית העיראקית עד שלקתה בשמיעתה משום שהעזה למרוד בבעל השררה.

אנעאם כּצ'אצ'י עוברת בין פלסטין וקראצ'י, בין עיראק, ונצואלה ופריז, נעה בין זמנים ותהפוכות פוליטיות מאירועי האביב הערבי עד לאירועים המכוננים שעברה האומה הערבית.

אנעאם כּצ'אצ'י היא סופרת ועיתונאית עיראקית שמתגוררת בפריז.