משנת 2005 מתרחש הרחק מעיני הציבור תהליך שבו התפקיד של הבאת העולים מצפון אמריקה מועבר מהסוכנות היהודית – שהיא גוף המייצג את כל העם היהודי בישראל ובגולה ואת מדינת ישראל -- לארגון פרטי הנקרא "נפש בנפש". בצד הגידול שחל במספר העולים מצפון אמריקה בעקבות פעילות ארגון נפש בנפש, הביא תהליך ההפרטה גם לידי פגיעה בשוויון בין העולים, בנגישות של שירותי עידוד העלייה הניתנים בצפון אמריקה, ובאחריות המדינה לעלייה לישראל –אחריות הנובעת מתוך תפיסה כוללת שלפיה מדינת ישראל היא בית לאומי לכלל העם היהודי ברחבי העולם כולו. העברת האחריות לעידוד עלייה לגוף פרטי עשויה ליצור מצב שבו ישראל תהפוך למדינה שקולטת עלייה באופן סלקטיבי, בהתאם לסוג הפעילות ולאינטרס של הגוף הפרטי, שאינו בהכרח מחויב לערכים ולמטרות הממלכתיים. תהליך זה עלול לפגוע באחת מאבני היסוד של מדינת ישראל. יתרה מכך, המעבר ממדיניות כוללת למדיניות סלקטיבית נעשה בלא שום דיון ציבורי. נייר עמדה זה מתאר את תהליך ההפרטה שהתרחש בתחום עידוד העלייה מצפון אמריקה ואת השלכותיו, ולהציג חלופות מדיניות שיכולות להקטין את הנזקים שתהליך זה גרם ועוד עלול לגרום בעתיד.