הידע שנצבר בעולם אודות השפעות של מצבי חירום ומשבר על מדינות, חברות וא.נשים מלמד שהשפעתם אינה ניטרלית מבחינה מגדרית – נשים מתמודדות עם אתגרים שונים מגברים – הן בשלב מצב החירום עצמו, והן בשלב השיקום לאחריו. מכאן שנדרשת חשיבה מגדרית על מנת לזהות את הצרכים של נשים בתחומי החיים השונים ולגבש מענים המתאימים למיקומים החברתיים והכלכליים שלהן.

המחקר הנוכחי מתמקד במיפוי מצבן של נשים בחצי השנה הראשונה למלחמה, תוך השוואה לתקופה של תחילת מגפת הקורונה, מתוך מטרה לזהות דפוסים מגדריים בשני מצבי משבר שונים וללמוד מהם על דרכי פעולה, מדיניות ומענים שיכולים לסייע לצמצם התרחבות של פערים מגדריים ולמנוע פגיעה נוספת בנשים בישראל – במיוחד בכל הנוגע למידת ההשפעה שיש להן על קבלת החלטות במדינה, ביכולת שלהן להתפרנס, בהעמקת הקושי הקיים לאזן בין עבודה בשכר לבין הטיפול בבני.ות משפחה, בבריאות הפיזית והנפשית שלהן, ובהתמודדות שלהן עם אלימות במשפחה.

בתחילת המסמך מוצגת סקירה של השלכות מגדריות של מצבי משבר וחירום שונים. לאחר תיאור מתודולוגי קצר, מפורטים ממצאים לגבי המצב בישראל בסוגיות של ייצוג והשפעה פוליטית, תעסוקה ופרנסה, שירותים חברתיים והגירעון הטיפולי, אלימות במשפחה, והשתקה ורדיפה פוליטית. בחלק האחרון מוצגים תובנות וכיווני פעולה ומדיניות.

המסמך מספק תשתית של ידע, שמקורה במחקרים בינלאומיים אודות ההשפעות המגדריות של מצבי משבר (אסונות טבע, מגפות, משברים כלכליים וסכסוכים מזויינים), ובאיתור ומתן משמעות לנתונים רגישי מגדר שפורסמו בחודשים מאז פרוץ המלחמה. מרכיב נוסף בתשתית הידע הוא מידע שנאסף אודות מצבן של נשים באוקראינה וברוסיה על רקע המלחמה המתמשכת בין שתי המדינות.