על פי התיאוריות הקיימות, אפשר לצפות לרווחיות נמוכה יותר בקבוצות הבנקים שבבעלות ממשלתית, שכן הן אינן שואפות בהכרח להשיא את רווחיהן, וייתכן אף שהן פועלות ממניעים חברתיים, ובמסגרת זו הן ממקסמות את תפוקתן דווקא. כמו כן, בקבוצות הבנקים שבבעלות ממשלתית אפשר לצפות ליעילות תפעולית נמוכה יותר, וכן לחשיפה גבוהה יותר לסיכונים, בין השאר משום שצפוי שהממשלה תתמוך בבנקים שבבעלותה בעת התממשותם של סיכונים למיניהם.

ההשפעה השלילית שנתגלתה במחקר של הבעלות הממשלתית על הרווחיות מתיישבת עם הטענה שהבנקים בבעלות ממשלתית אינם פועלים למקסום רווחיהם. תמיכה לטענה זו מתקבלת גם מהממצא שההשפעה החיובית של הסיכון על הרווחיות נמוכה יותר בבנקים בבעלות ממשלתית. ייתכן גם שההשפעה השלילית הרבה יותר של הגודל על הרווחיות בבנקים בבעלות ממשלתית מעידה שבנקים בבעלות ממשלתית מדגישים פחות את הרווחיות ויותר את היקף התיווך הפיננסי. בכל הרגרסיות נמצא שההשפעה הישירה של הבעלות הממשלתית על החשיפה לסיכונים היא השפעה חיובית. התוצאות שהתקבלו מחזקות את האפשרות שבנקים בבעלות ממשלתית מנצלים פחות את כוח השוק שלהם כלפי משקי הבית.